1א ותתפלל חנה ותאמר עלץ לבי ביהוה רמה קרני ביהוה רחב פי על אויבי כי שמחתי בישועתך 2ב אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו 3ג אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם  כי אל דעות יהוה ולא (ולו) נתכנו עללות 4ד קשת גברים חתים ונכשלים אזרו חיל 5ה שבעים בלחם נשכרו ורעבים חדלו עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים אמללה 6ו יהוה ממית ומחיה מוריד שאול ויעל 7ז יהוה מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם 8ח מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם  כי ליהוה מצקי ארץ וישת עליהם תבל 9ט רגלי חסידו ישמר ורשעים בחשך ידמו  כי לא בכח יגבר איש 10י יהוה יחתו מריבו עלו בשמים ירעם--יהוה ידין אפסי ארץ ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו  {פ} 11יא וילך אלקנה הרמתה על ביתו והנער היה משרת את יהוה את פני עלי הכהן 12יב ובני עלי בני בליעל  לא ידעו את יהוה 13יג ומשפט הכהנים את העם--כל איש זבח זבח ובא נער הכהן כבשל הבשר והמזלג שלש השנים בידו 14יד והכה בכיור או בדוד או בקלחת או בפרור--כל אשר יעלה המזלג יקח הכהן בו ככה יעשו לכל ישראל הבאים שם בשלה 15טו גם בטרם יקטרון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזבח תנה בשר לצלות לכהן ולא יקח ממך בשר מבשל כי אם חי 16טז ויאמר אליו האיש קטר יקטירון כיום החלב וקח לך כאשר תאוה נפשך ואמר לו (לא) כי עתה תתן--ואם לא לקחתי בחזקה 17יז ותהי חטאת הנערים גדולה מאד את פני יהוה  כי נאצו האנשים את מנחת יהוה 18יח ושמואל משרת את פני יהוה  נער חגור אפוד בד 19יט ומעיל קטן תעשה לו אמו והעלתה לו מימים ימימה--בעלותה את אישה לזבח את זבח הימים 20כ וברך עלי את אלקנה ואת אשתו ואמר ישם יהוה לך זרע מן האשה הזאת תחת השאלה אשר שאל ליהוה והלכו למקומו 21כא כי פקד יהוה את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות ויגדל הנער שמואל עם יהוה  {ס} 22כב ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבון את הנשים הצבאות פתח אהל מועד 23כג ויאמר להם למה תעשון כדברים האלה אשר אנכי שמע את דבריכם רעים מאת כל העם אלה 24כד אל בני  כי לוא טובה השמעה אשר אנכי שמע מעברים עם יהוה 25כה אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים ואם ליהוה יחטא איש מי יתפלל לו ולא ישמעו לקול אביהם כי חפץ יהוה להמיתם 26כו והנער שמואל הלך וגדל וטוב  גם עם יהוה וגם עם אנשים  {פ} 27כז ויבא איש אלהים אל עלי ויאמר אליו כה אמר יהוה הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים לבית פרעה 28כח ובחר אתו מכל שבטי ישראל לי לכהן לעלות על מזבחי להקטיר קטרת לשאת אפוד לפני ואתנה לבית אביך את כל אשי בני ישראל 29כט למה תבעטו בזבחי ובמנחתי אשר צויתי מעון ותכבד את בניך ממני להבריאכם מראשית כל מנחת ישראל לעמי 30ל לכן נאם יהוה אלהי ישראל אמור אמרתי ביתך ובית אביך יתהלכו לפני עד עולם ועתה נאם יהוה חלילה לי כי מכבדי אכבד ובזי יקלו 31לא הנה ימים באים וגדעתי את זרעך ואת זרע בית אביך--מהיות זקן בביתך 32לב והבטת צר מעון בכל אשר ייטיב את ישראל ולא יהיה זקן בביתך כל הימים 33לג ואיש לא אכרית לך מעם מזבחי לכלות את עיניך ולאדיב את נפשך וכל מרבית ביתך ימותו אנשים 34לד וזה לך האות אשר יבא אל שני בניך--אל חפני ופינחס  ביום אחד ימותו שניהם 35לה והקימתי לי כהן נאמן כאשר בלבבי ובנפשי יעשה ובניתי לו בית נאמן והתהלך לפני משיחי כל הימים 36לו והיה כל הנותר בביתך יבוא להשתחות לו לאגורת כסף וככר לחם ואמר ספחני נא אל אחת הכהנות--לאכל פת לחם  {פ}