1א ויהי אחרי מות שאול ודוד שב מהכות את העמלק וישב דוד בצקלג ימים שנים 2ב ויהי ביום השלישי והנה איש בא מן המחנה מעם שאול ובגדיו קרעים ואדמה על ראשו ויהי בבאו אל דוד ויפל ארצה וישתחו 3ג ויאמר לו דוד אי מזה תבוא ויאמר אליו ממחנה ישראל נמלטתי 4ד ויאמר אליו דוד מה היה הדבר הגד נא לי ויאמר אשר נס העם מן המלחמה וגם הרבה נפל מן העם וימתו וגם שאול ויהונתן בנו מתו 5ה ויאמר דוד אל הנער המגיד לו  איך ידעת כי מת שאול ויהונתן בנו 6ו ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו 7ז ויפן אחריו ויראני ויקרא אלי ואמר הנני 8ח ויאמר לי מי אתה ויאמר (ואמר) אליו עמלקי אנכי 9ט ויאמר אלי עמד נא עלי ומתתני--כי אחזני השבץ  כי כל עוד נפשי בי 10י ואעמד עליו ואמתתהו--כי ידעתי כי לא יחיה אחרי נפלו ואקח הנזר אשר על ראשו ואצעדה אשר על זרעו ואביאם אל אדני הנה 11יא ויחזק דוד בבגדו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו 12יב ויספדו ויבכו ויצמו עד הערב  על שאול ועל יהונתן בנו ועל עם יהוה ועל בית ישראל--כי נפלו בחרב  {פ} 13יג ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי 14יד ויאמר אליו דוד  איך לא יראת לשלח ידך לשחת את משיח יהוה 15טו ויקרא דוד לאחד מהנערים ויאמר גש פגע בו ויכהו וימת 16טז ויאמר אליו דוד דמיך (דמך) על ראשך  כי פיך ענה בך לאמר אנכי מתתי את משיח יהוה  {פ} 17יז ויקנן דוד את הקינה הזאת על שאול ועל יהונתן בנו 18יח ויאמר ללמד בני יהודה קשת הנה כתובה על ספר הישר 19יט הצבי ישראל על במותיך חלל  איך נפלו גבורים 20כ אל תגידו בגת אל תבשרו בחוצת אשקלון  פן תשמחנה בנות פלשתים פן תעלזנה בנות הערלים 21כא הרי בגלבע אל טל ואל מטר עליכם--ושדי תרומת  כי שם נגעל מגן גבורים--מגן שאול בלי משיח בשמן 22כב מדם חללים מחלב גבורים--קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב ריקם 23כג שאול ויהונתן הנאהבים והנעימם בחייהם ובמותם לא נפרדו מנשרים קלו מאריות גברו 24כד בנות ישראל--אל שאול בכינה המלבשכם שני עם עדנים המעלה עדי זהב על לבושכן 25כה איך נפלו גברים בתוך המלחמה--יהונתן על במותיך חלל 26כו צר לי עליך אחי יהונתן--נעמת לי מאד נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים 27כז איך נפלו גבורים ויאבדו כלי מלחמה  {פ}