1א בשנת שלוש למלכות בלאשצר המלך--חזון נראה אלי אני דניאל אחרי הנראה אלי בתחלה 2ב ואראה בחזון ויהי בראתי ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה ואראה בחזון ואני הייתי על אובל אולי 3ג ואשא עיני ואראה והנה איל אחד עמד לפני האבל ולו קרנים והקרנים גבהות והאחת גבהה מן השנית והגבהה עלה באחרנה 4ד ראיתי את האיל מנגח ימה וצפונה ונגבה וכל חיות לא יעמדו לפניו ואין מציל מידו ועשה כרצנו והגדיל 5ה ואני הייתי מבין והנה צפיר העזים בא מן המערב על פני כל הארץ ואין נוגע בארץ והצפיר--קרן חזות בין עיניו 6ו ויבא עד האיל בעל הקרנים אשר ראיתי עמד לפני האבל וירץ אליו בחמת כחו 7ז וראיתיו מגיע אצל האיל ויתמרמר אליו ויך את האיל וישבר את שתי קרניו ולא היה כח באיל לעמד לפניו וישליכהו ארצה וירמסהו ולא היה מציל לאיל מידו 8ח וצפיר העזים הגדיל עד מאד וכעצמו נשברה הקרן הגדלה ותעלנה חזות ארבע תחתיה לארבע רוחות השמים 9ט ומן האחת מהם יצא קרן אחת מצעירה ותגדל יתר אל הנגב ואל המזרח ואל הצבי 10י ותגדל עד צבא השמים ותפל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ותרמסם 11יא ועד שר הצבא הגדיל וממנו הרים (הורם) התמיד והשלך מכון מקדשו 12יב וצבא תנתן על התמיד בפשע ותשלך אמת ארצה ועשתה והצליחה 13יג ואשמעה אחד קדוש מדבר ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר עד מתי החזון התמיד והפשע שמם--תת וקדש וצבא מרמס 14יד ויאמר אלי--עד ערב בקר אלפים ושלש מאות ונצדק קדש 15טו ויהי בראתי אני דניאל--את החזון ואבקשה בינה והנה עמד לנגדי כמראה גבר 16טז ואשמע קול אדם בין אולי ויקרא ויאמר גבריאל הבן להלז את המראה 17יז ויבא אצל עמדי ובבאו נבעתי ואפלה על פני ויאמר אלי הבן בן אדם כי לעת קץ החזון 18יח ובדברו עמי נרדמתי על פני ארצה ויגע בי--ויעמידני על עמדי 19יט ויאמר הנני מודיעך את אשר יהיה באחרית הזעם  כי למועד קץ 20כ האיל אשר ראית בעל הקרנים--מלכי מדי ופרס 21כא והצפיר השעיר מלך יון והקרן הגדולה אשר בין עיניו הוא המלך הראשון 22כב והנשברת--ותעמדנה ארבע תחתיה  ארבע מלכיות מגוי יעמדנה ולא בכחו 23כג ובאחרית מלכותם כהתם הפשעים--יעמד מלך עז פנים ומבין חידות 24כד ועצם כחו ולא בכחו ונפלאות ישחית והצליח ועשה והשחית עצומים ועם קדשים 25כה ועל שכלו והצליח מרמה בידו ובלבבו יגדיל ובשלוה ישחית רבים ועל שר שרים יעמד ובאפס יד ישבר 26כו ומראה הערב והבקר אשר נאמר אמת הוא ואתה סתם החזון כי לימים רבים 27כז ואני דניאל נהייתי ונחליתי ימים ואקום ואעשה את מלאכת המלך ואשתומם על המראה ואין מבין  {פ}