1א כי תצא למלחמה על איבך וראית סוס ורכב עם רב ממך--לא תירא מהם  כי יהוה אלהיך עמך המעלך מארץ מצרים 2ב והיה כקרבכם אל המלחמה ונגש הכהן ודבר אל העם 3ג ואמר אלהם שמע ישראל אתם קרבים היום למלחמה על איביכם אל ירך לבבכם אל תיראו ואל תחפזו ואל תערצו--מפניהם 4ד כי יהוה אלהיכם ההלך עמכם--להלחם לכם עם איביכם להושיע אתכם 5ה ודברו השטרים אל העם לאמר מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו ילך וישב לביתו  פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו 6ו ומי האיש אשר נטע כרם ולא חללו--ילך וישב לביתו  פן ימות במלחמה ואיש אחר יחללנו 7ז ומי האיש אשר ארש אשה ולא לקחה--ילך וישב לביתו  פן ימות במלחמה ואיש אחר יקחנה 8ח ויספו השטרים לדבר אל העם ואמרו מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישב לביתו ולא ימס את לבב אחיו כלבבו 9ט והיה ככלת השטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם  {ס} 10י כי תקרב אל עיר להלחם עליה--וקראת אליה לשלום 11יא והיה אם שלום תענך ופתחה לך  והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס--ועבדוך 12יב ואם לא תשלים עמך ועשתה עמך מלחמה--וצרת עליה 13יג ונתנה יהוה אלהיך בידך והכית את כל זכורה לפי חרב 14יד רק הנשים והטף והבהמה וכל אשר יהיה בעיר כל שללה--תבז לך ואכלת את שלל איביך אשר נתן יהוה אלהיך לך 15טו כן תעשה לכל הערים הרחקת ממך מאד אשר לא מערי הגוים האלה הנה 16טז רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה--לא תחיה כל נשמה 17יז כי החרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי--כאשר צוך יהוה אלהיך 18יח למען אשר לא ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם  {ס} 19יט כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן--כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת  כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור 20כ רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא--אתו תשחית וכרת ובנית מצור על העיר אשר הוא עשה עמך מלחמה--עד רדתה  {פ}