1א דברי קהלת בן דוד מלך בירושלם 2ב הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל 3ג מה יתרון לאדם  בכל עמלו--שיעמל תחת השמש 4ד דור הלך ודור בא והארץ לעולם עמדת 5ה וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו--שואף זורח הוא שם 6ו הולך אל דרום וסובב אל צפון סובב סבב הולך הרוח ועל סביבתיו שב הרוח 7ז כל הנחלים הלכים אל הים והים איננו מלא אל מקום שהנחלים הלכים--שם הם שבים ללכת 8ח כל הדברים יגעים לא יוכל איש לדבר לא תשבע עין לראות ולא תמלא אזן משמע 9ט מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש 10י יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא  כבר היה לעלמים אשר היה מלפננו 11יא אין זכרון לראשנים וגם לאחרנים שיהיו לא יהיה להם זכרון--עם שיהיו לאחרנה  {פ} 12יב אני קהלת הייתי מלך על ישראל--בירושלם 13יג ונתתי את לבי לדרוש ולתור בחכמה על כל אשר נעשה תחת השמים הוא ענין רע נתן אלהים לבני האדם--לענות בו 14יד ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל ורעות רוח 15טו מעות לא יוכל לתקן וחסרון לא יוכל להמנות 16טז דברתי אני עם לבי לאמר--אני הנה הגדלתי והוספתי חכמה על כל אשר היה לפני על ירושלם ולבי ראה הרבה חכמה ודעת 17יז ואתנה לבי לדעת חכמה ודעת הוללת ושכלות  ידעתי שגם זה הוא רעיון רוח 18יח כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב