1א אל תבהל על פיך ולבך אל ימהר להוציא דבר--לפני האלהים  כי האלהים בשמים ואתה על הארץ על כן יהיו דבריך מעטים 2ב כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים 3ג כאשר תדר נדר לאלהים אל תאחר לשלמו--כי אין חפץ בכסילים  את אשר תדר שלם 4ד טוב אשר לא תדר--משתדור ולא תשלם 5ה אל תתן את פיך לחטיא את בשרך ואל תאמר לפני המלאך כי שגגה היא  למה יקצף האלהים על קולך וחבל את מעשה ידיך 6ו כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה  כי את האלהים ירא 7ז אם עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה--אל תתמה על החפץ  כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם 8ח ויתרון ארץ בכל היא (הוא)--מלך לשדה נעבד 9ט אהב כסף לא ישבע כסף ומי אהב בהמון לא תבואה גם זה הבל 10י ברבות הטובה רבו אוכליה ומה כשרון לבעליה כי אם ראית (ראות) עיניו 11יא מתוקה שנת העבד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר--איננו מניח לו לישון 12יב יש רעה חולה ראיתי תחת השמש  עשר שמור לבעליו לרעתו 13יג ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה 14יד כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו 15טו וגם זה רעה חולה כל עמת שבא כן ילך ומה יתרון לו שיעמל לרוח 16טז גם כל ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף 17יז הנה אשר ראיתי אני טוב אשר יפה לאכול ולשתות ולראות טובה בכל עמלו שיעמל תחת השמש מספר ימי חיו אשר נתן לו האלהים--כי הוא חלקו 18יח גם כל האדם אשר נתן לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את חלקו ולשמח בעמלו--זה מתת אלהים היא 19יט כי לא הרבה יזכר את ימי חייו  כי האלהים מענה בשמחת לבו