1א ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בארץ מצרים לאמר 2ב החדש הזה לכם ראש חדשים  ראשון הוא לכם לחדשי השנה 3ג דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה  ויקחו להם איש שה לבית אבת--שה לבית 4ד ואם ימעט הבית מהיות משה--ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו במכסת נפשת  איש לפי אכלו תכסו על השה 5ה שה תמים זכר בן שנה יהיה לכם מן הכבשים ומן העזים תקחו 6ו והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת ישראל--בין הערבים 7ז ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזת ועל המשקוף--על הבתים אשר יאכלו אתו בהם 8ח ואכלו את הבשר בלילה הזה  צלי אש ומצות על מררים יאכלהו 9ט אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים  כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו 10י ולא תותירו ממנו עד בקר והנתר ממנו עד בקר באש תשרפו 11יא וככה תאכלו אתו--מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה 12יב ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה והכיתי כל בכור בארץ מצרים מאדם ועד בהמה ובכל אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה 13יג והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עלכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים 14יד והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה  לדרתיכם חקת עולם תחגהו 15טו שבעת ימים מצות תאכלו--אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם  כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל--מיום הראשן עד יום השבעי 16טז וביום הראשון מקרא קדש וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם  כל מלאכה לא יעשה בהם--אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם 17יז ושמרתם את המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את היום הזה לדרתיכם--חקת עולם 18יח בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת  עד יום האחד ועשרים לחדש--בערב 19יט שבעת ימים--שאר לא ימצא בבתיכם  כי כל אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל--בגר ובאזרח הארץ 20כ כל מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות  {פ} 21כא ויקרא משה לכל זקני ישראל ויאמר אלהם  משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם--ושחטו הפסח 22כב ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר בסף והגעתם אל המשקוף ואל שתי המזוזת מן הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו--עד בקר 23כג ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגף 24כד ושמרתם את הדבר הזה לחק לך ולבניך עד עולם 25כה והיה כי תבאו אל הארץ אשר יתן יהוה לכם--כאשר דבר ושמרתם את העבדה הזאת 26כו והיה כי יאמרו אליכם בניכם  מה העבדה הזאת לכם 27כז ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל ויקד העם וישתחוו 28כח וילכו ויעשו בני ישראל  כאשר צוה יהוה את משה ואהרן כן עשו  {ס} 29כט ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה 30ל ויקם פרעה לילה הוא וכל עבדיו וכל מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים  כי אין בית אשר אין שם מת 31לא ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי--גם אתם גם בני ישראל ולכו עבדו את יהוה כדברכם 32לב גם צאנכם גם בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם אתי 33לג ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ  כי אמרו כלנו מתים 34לד וישא העם את בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על שכמם 35לה ובני ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי כסף וכלי זהב ושמלת 36לו ויהוה נתן את חן העם בעיני מצרים--וישאלום וינצלו את מצרים  {פ} 37לז ויסעו בני ישראל מרעמסס סכתה כשש מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף 38לח וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד 39לט ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות--כי לא חמץ  כי גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם צדה לא עשו להם 40מ ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים--שלשים שנה וארבע מאות שנה 41מא ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל צבאות יהוה מארץ מצרים 42מב ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים  הוא הלילה הזה ליהוה שמרים לכל בני ישראל לדרתם  {פ} 43מג ויאמר יהוה אל משה ואהרן זאת חקת הפסח  כל בן נכר לא יאכל בו 44מד וכל עבד איש מקנת כסף--ומלתה אתו אז יאכל בו 45מה תושב ושכיר לא יאכל בו 46מו בבית אחד יאכל לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו 47מז כל עדת ישראל יעשו אתו 48מח וכי יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה--המול לו כל זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל ערל לא יאכל בו 49מט תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם 50נ ויעשו כל בני ישראל  כאשר צוה יהוה את משה ואת אהרן כן עשו  {ס} 51נא ויהי בעצם היום הזה  הוציא יהוה את בני ישראל מארץ מצרים--על צבאתם  {פ}