1א וידבר יהוה אל משה לאמר 2ב קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל--באדם ובבהמה  לי הוא 3ג ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ 4ד היום אתם יצאים בחדש האביב 5ה והיה כי יביאך יהוה אל ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את העבדה הזאת בחדש הזה 6ו שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה 7ז מצות יאכל את שבעת הימים ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר--בכל גבלך 8ח והגדת לבנך ביום ההוא לאמר  בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים 9ט והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך  כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים 10י ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה  {פ} 11יא והיה כי יבאך יהוה אל ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך 12יב והעברת כל פטר רחם ליהוה וכל פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים--ליהוה 13יג וכל פטר חמר תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה 14יד והיה כי ישאלך בנך מחר--לאמר מה זאת  ואמרת אליו--בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים 15טו ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד בכור בהמה על כן אני זבח ליהוה כל פטר רחם הזכרים וכל בכור בני אפדה 16טז והיה לאות על ידכה ולטוטפת בין עיניך  כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים  {ס} 17יז ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא  כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה--ושבו מצרימה 18יח ויסב אלהים את העם דרך המדבר ים סוף וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים 19יט ויקח משה את עצמות יוסף עמו  כי השבע השביע את בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את עצמתי מזה אתכם 20כ ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר 21כא ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם--ללכת יומם ולילה 22כב לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה--לפני העם  {פ}