1א ויהי דבר יהוה אלי לאמר 2ב בן אדם--שתים נשים בנות אם אחת היו 3ג ותזנינה במצרים בנעוריהן זנו שמה מעכו שדיהן ושם עשו דדי בתוליהן 4ד ושמותן אהלה הגדולה ואהליבה אחותה ותהיינה לי ותלדנה בנים ובנות ושמותן--שמרון אהלה וירושלם אהליבה 5ה ותזן אהלה תחתי ותעגב על מאהביה אל אשור קרובים 6ו לבשי תכלת פחות וסגנים בחורי חמד כלם פרשים רכבי סוסים 7ז ותתן תזנותיה עליהם מבחר בני אשור כלם ובכל אשר עגבה בכל גלוליהם נטמאה 8ח ואת תזנותיה ממצרים לא עזבה--כי אותה שכבו בנעוריה והמה עשו דדי בתוליה וישפכו תזנותם עליה 9ט לכן נתתיה ביד מאהביה--ביד בני אשור אשר עגבה עליהם 10י המה גלו ערותה--בניה ובנותיה לקחו ואותה בחרב הרגו ותהי שם לנשים ושפוטים עשו בה  {ס} 11יא ותרא אחותה אהליבה ותשחת עגבתה ממנה ואת תזנותיה--מזנוני אחותה 12יב אל בני אשור עגבה פחות וסגנים קרבים לבשי מכלול פרשים רכבי סוסים--בחורי חמד כלם 13יג וארא כי נטמאה  דרך אחד לשתיהן 14יד ותוסף אל תזנותיה ותרא אנשי מחקה על הקיר צלמי כשדיים (כשדים) חקקים בששר 15טו חגורי אזור במתניהם סרוחי טבולים בראשיהם--מראה שלשים כלם  דמות בני בבל כשדים ארץ מולדתם 16טז ותעגב (ותעגבה) עליהם למראה עיניה ותשלח מלאכים אליהם כשדימה 17יז ויבאו אליה בני בבל למשכב דדים ויטמאו אותה בתזנותם ותטמא בם--ותקע נפשה מהם 18יח ותגל תזנותיה ותגל את ערותה ותקע נפשי מעליה כאשר נקעה נפשי מעל אחותה 19יט ותרבה את תזנותיה לזכר את ימי נעוריה אשר זנתה בארץ מצרים 20כ ותעגבה על פלגשיהם אשר בשר חמורים בשרם וזרמת סוסים זרמתם 21כא ותפקדי את זמת נעוריך בעשות ממצרים דדיך למען שדי נעוריך  {ס} 22כב לכן אהליבה כה אמר אדני יהוה הנני מעיר את מאהביך עליך את אשר נקעה נפשך מהם והבאתים עליך מסביב 23כג בני בבל וכל כשדים פקוד ושוע וקוע כל בני אשור אותם בחורי חמד פחות וסגנים כלם--שלשים וקרואים רכבי סוסים כלם 24כד ובאו עליך הצן רכב וגלגל ובקהל עמים--צנה ומגן וקובע ישימו עליך סביב ונתתי לפניהם משפט ושפטוך במשפטיהם 25כה ונתתי קנאתי בך ועשו אותך בחמה--אפך ואזניך יסירו ואחריתך בחרב תפול המה בניך ובנותיך יקחו ואחריתך תאכל באש 26כו והפשיטוך את בגדיך ולקחו כלי תפארתך 27כז והשבתי זמתך ממך ואת זנותך מארץ מצרים ולא תשאי עיניך אליהם ומצרים לא תזכרי עוד  {פ} 28כח כי כה אמר אדני יהוה הנני נתנך ביד אשר שנאת--ביד אשר נקעה נפשך מהם 29כט ועשו אותך בשנאה ולקחו כל יגיעך ועזבוך עירם ועריה ונגלה ערות זנוניך וזמתך ותזנותיך 30ל עשה אלה לך בזנותך אחרי גוים על אשר נטמאת בגלוליהם 31לא בדרך אחותך הלכת ונתתי כוסה בידך  {ס} 32לב כה אמר אדני יהוה כוס אחותך תשתי העמקה והרחבה תהיה לצחק וללעג מרבה להכיל 33לג שכרון ויגון תמלאי כוס שמה ושממה כוס אחותך שמרון 34לד ושתית אותה ומצית ואת חרשיה תגרמי--ושדיך תנתקי  כי אני דברתי נאם אדני יהוה  {ס} 35לה לכן כה אמר אדני יהוה יען שכחת אותי ותשליכי אותי אחרי גוך וגם את שאי זמתך ואת תזנותיך  {ס} 36לו ויאמר יהוה אלי בן אדם התשפוט את אהלה ואת אהליבה והגד להן את תועבותיהן 37לז כי נאפו ודם בידיהן ואת גלוליהן נאפו וגם את בניהן אשר ילדו לי העבירו להם לאכלה 38לח עוד זאת עשו לי  טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו 39לט ובשחטם את בניהם לגלוליהם ויבאו אל מקדשי ביום ההוא לחללו והנה כה עשו בתוך ביתי 40מ ואף כי תשלחנה לאנשים באים ממרחק--אשר מלאך שלוח אליהם והנה באו לאשר רחצת כחלת עיניך ועדית עדי 41מא וישבת על מטה כבודה ושלחן ערוך לפניה וקטרתי ושמני שמת עליה 42מב וקול המון שלו בה ואל אנשים מרב אדם מובאים סובאים (סבאים) ממדבר ויתנו צמידים אל ידיהן ועטרת תפארת על ראשיהן 43מג ואמר לבלה נאופים עת (עתה) יזנה (יזנו) תזנותה והיא 44מד ויבוא אליה כבוא אל אשה זונה כן באו אל אהלה ואל אהליבה--אשת הזמה 45מה ואנשים צדיקם המה ישפטו אותהם--משפט נאפות ומשפט שפכות דם  כי נאפת הנה ודם בידיהן  {ס} 46מו כי כה אמר אדני יהוה  העלה עליהם קהל ונתן אתהן לזעוה ולבז 47מז ורגמו עליהן אבן קהל וברא אותהן בחרבותם בניהם ובנותיהם יהרגו ובתיהן באש ישרפו 48מח והשבתי זמה מן הארץ ונוסרו כל הנשים ולא תעשינה כזמתכנה 49מט ונתנו זמתכנה עליכן וחטאי גלוליכן תשאינה וידעתם כי אני אדני יהוה  {פ}