1א ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר 2ב בן אדם כתוב (כתב) לך את שם היום--את עצם היום הזה  סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה 3ג ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה  שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים 4ד אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא 5ה מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה  {ס} 6ו לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים--סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל 7ז כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר 8ח להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע--לבלתי הכסות  {פ} 9ט לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה 10י הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו 11יא והעמידה על גחליה רקה  למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה--תתם חלאתה 12יב תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה 13יג בטמאתך זמה  יען טהרתיך ולא טהרת--מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך 14יד אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם  כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה  {פ} 15טו ויהי דבר יהוה אלי לאמר 16טז בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך 17יז האנק דם מתים אבל לא תעשה--פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל 18יח ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי 19יט ויאמרו אלי העם  הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה 20כ ואמר אליהם  דבר יהוה--היה אלי לאמר 21כא אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו 22כב ועשיתם כאשר עשיתי  על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו 23כג ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם--לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו 24כד והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו  בבואה--וידעתם כי אני אדני יהוה  {ס} 25כה ואתה בן אדם--הלוא ביום קחתי מהם את מעוזם משוש תפארתם  את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם 26כו ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים 27כז ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי אני יהוה  {פ}