1א ויהי באחת עשרה שנה בשלישי באחד לחדש היה דבר יהוה אלי לאמר 2ב בן אדם אמר אל פרעה מלך מצרים ואל המונו  אל מי דמית בגדלך 3ג הנה אשור ארז בלבנון יפה ענף וחרש מצל--וגבה קומה ובין עבתים היתה צמרתו 4ד מים גדלוהו תהום רממתהו את נהרתיה הלך סביבות מטעה ואת תעלתיה שלחה אל כל עצי השדה 5ה על כן גבהא קמתו מכל עצי השדה ותרבינה סרעפתיו ותארכנה פארתו ממים רבים--בשלחו 6ו בסעפתיו קננו כל עוף השמים ותחת פארתיו ילדו כל חית השדה ובצלו ישבו כל גוים רבים 7ז וייף בגדלו בארך דליותיו  כי היה שרשו אל מים רבים 8ח ארזים לא עממהו בגן אלהים--ברושים לא דמו אל סעפתיו וערמנים לא היו כפראתיו  כל עץ בגן אלהים--לא דמה אליו ביפיו 9ט יפה עשיתיו ברב דליותיו ויקנאהו כל עצי עדן אשר בגן האלהים  {פ} 10י לכן כה אמר אדני יהוה יען אשר גבהת בקומה ויתן צמרתו אל בין עבותים ורם לבבו בגבהו 11יא ואתנהו--ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו 12יב ויכרתהו זרים עריצי גוים ויטשהו אל ההרים ובכל גאיות נפלו דליותיו ותשברנה פראתיו בכל אפיקי הארץ וירדו מצלו כל עמי הארץ ויטשהו 13יג על מפלתו ישכנו כל עוף השמים ואל פראתיו היו כל חית השדה 14יד למען אשר לא יגבהו בקומתם כל עצי מים ולא יתנו את צמרתם אל בין עבתים ולא יעמדו אליהם בגבהם כל שתי מים  כי כלם נתנו למות אל ארץ תחתית בתוך בני אדם--אל יורדי בור  {פ} 15טו כה אמר אדני יהוה ביום רדתו שאולה האבלתי כסתי עליו את תהום ואמנע נהרותיה ויכלאו מים רבים ואקדר עליו לבנון וכל עצי השדה עליו עלפה 16טז מקול מפלתו הרעשתי גוים בהורדי אתו שאולה את יורדי בור וינחמו בארץ תחתית כל עצי עדן--מבחר וטוב לבנון כל שתי מים 17יז גם הם אתו ירדו שאולה--אל חללי חרב וזרעו ישבו בצלו בתוך גוים 18יח אל מי דמית ככה בכבוד ובגדל בעצי עדן והורדת את עצי עדן אל ארץ תחתית בתוך ערלים תשכב את חללי חרב--הוא פרעה וכל המונה נאם אדני יהוה  {פ}