1א ואתה בן אדם הנבא אל הרי ישראל ואמרת--הרי ישראל שמעו דבר יהוה 2ב כה אמר אדני יהוה יען אמר האויב עליכם האח ובמות עולם למורשה היתה לנו 3ג לכן הנבא ואמרת כה אמר אדני יהוה  יען ביען שמות ושאף אתכם מסביב להיותכם מורשה לשארית הגוים ותעלו על שפת לשון ודבת עם 4ד לכן הרי ישראל שמעו דבר אדני יהוה  כה אמר אדני יהוה להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות ולחרבות השממות ולערים הנעזבות אשר היו לבז וללעג לשארית הגוים אשר מסביב 5ה לכן כה אמר אדני יהוה אם לא באש קנאתי דברתי על שארית הגוים ועל אדום כלא  אשר נתנו את ארצי להם למורשה בשמחת כל לבב בשאט נפש--למען מגרשה לבז 6ו לכן הנבא על אדמת ישראל ואמרת להרים ולגבעות לאפיקים ולגאיות כה אמר אדני יהוה הנני בקנאתי ובחמתי דברתי יען כלמת גוים נשאתם 7ז לכן כה אמר אדני יהוה אני נשאתי את ידי  אם לא הגוים אשר לכם מסביב המה כלמתם ישאו 8ח ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל  כי קרבו לבוא 9ט כי הנני אליכם ופניתי אליכם ונעבדתם ונזרעתם 10י והרביתי עליכם אדם כל בית ישראל כלה ונשבו הערים והחרבות תבנינה 11יא והרביתי עליכם אדם ובהמה ורבו ופרו והושבתי אתכם כקדמותיכם והיטבתי מראשתיכם וידעתם כי אני יהוה 12יב והולכתי עליכם אדם את עמי ישראל וירשוך והיית להם לנחלה ולא תוסף עוד לשכלם  {ס} 13יג כה אמר אדני יהוה יען אמרים לכם אכלת אדם אתי (את) ומשכלת גויך (גוייך) היית 14יד לכן אדם לא תאכלי עוד וגויך (וגוייך) לא תכשלי (תשכלי) עוד--נאם אדני יהוה 15טו ולא אשמיע אליך עוד כלמת הגוים וחרפת עמים לא תשאי עוד וגויך (וגוייך) לא תכשלי עוד נאם אדני יהוה  {פ} 16טז ויהי דבר יהוה אלי לאמר 17יז בן אדם בית ישראל ישבים על אדמתם ויטמאו אותה בדרכם ובעלילותם  כטמאת הנדה היתה דרכם לפני 18יח ואשפך חמתי עליהם על הדם אשר שפכו על הארץ ובגלוליהם טמאוה 19יט ואפיץ אתם בגוים ויזרו בארצות  כדרכם וכעלילותם שפטתים 20כ ויבוא אל הגוים אשר באו שם ויחללו את שם קדשי--באמר להם עם יהוה אלה ומארצו יצאו 21כא ואחמל על שם קדשי אשר חללהו בית ישראל בגוים אשר באו שמה  {פ} 22כב לכן אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה לא למענכם אני עשה בית ישראל  כי אם לשם קדשי אשר חללתם בגוים אשר באתם שם 23כג וקדשתי את שמי הגדול המחלל בגוים אשר חללתם בתוכם וידעו הגוים כי אני יהוה נאם אדני יהוה בהקדשי בכם לעיניהם 24כד ולקחתי אתכם מן הגוים וקבצתי אתכם מכל הארצות והבאתי אתכם אל אדמתכם 25כה וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם  מכל טמאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם 26כו ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי את לב האבן מבשרכם ונתתי לכם לב בשר 27כז ואת רוחי אתן בקרבכם ועשיתי את אשר בחקי תלכו ומשפטי תשמרו ועשיתם 28כח וישבתם בארץ אשר נתתי לאבתיכם והייתם לי לעם ואנכי אהיה לכם לאלהים 29כט והושעתי אתכם מכל טמאותיכם וקראתי אל הדגן והרביתי אתו ולא אתן עליכם רעב 30ל והרביתי את פרי העץ ותנובת השדה  למען אשר לא תקחו עוד חרפת רעב--בגוים 31לא וזכרתם את דרכיכם הרעים ומעלליכם אשר לא טובים ונקטתם בפניכם על עונתיכם ועל תועבותיכם 32לב לא למענכם אני עשה נאם אדני יהוה--יודע לכם  בושו והכלמו מדרכיכם בית ישראל  {ס} 33לג כה אמר אדני יהוה ביום טהרי אתכם מכל עונותיכם--והושבתי את הערים ונבנו החרבות 34לד והארץ הנשמה תעבד תחת אשר היתה שממה לעיני כל עובר 35לה ואמרו הארץ הלזו הנשמה היתה כגן עדן והערים החרבות והנשמות והנהרסות בצורות ישבו 36לו וידעו הגוים אשר ישארו סביבותיכם כי אני יהוה בניתי הנהרסות נטעתי הנשמה  אני יהוה דברתי ועשיתי  {ס} 37לז כה אמר אדני יהוה עוד זאת אדרש לבית ישראל לעשות להם  ארבה אתם כצאן אדם 38לח כצאן קדשים כצאן ירושלם במועדיה--כן תהיינה הערים החרבות מלאות צאן אדם וידעו כי אני יהוה  {פ}