1א ותצא דינה בת לאה אשר ילדה ליעקב לראות בבנות הארץ 2ב וירא אתה שכם בן חמור החוי--נשיא הארץ ויקח אתה וישכב אתה ויענה 3ג ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנער וידבר על לב הנער 4ד ויאמר שכם אל חמור אביו לאמר  קח לי את הילדה הזאת לאשה 5ה ויעקב שמע כי טמא את דינה בתו ובניו היו את מקנהו בשדה והחרש יעקב עד באם 6ו ויצא חמור אבי שכם אל יעקב לדבר אתו 7ז ובני יעקב באו מן השדה כשמעם ויתעצבו האנשים ויחר להם מאד  כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב וכן לא יעשה 8ח וידבר חמור אתם לאמר  שכם בני חשקה נפשו בבתכם--תנו נא אתה לו לאשה 9ט והתחתנו אתנו  בנתיכם תתנו לנו ואת בנתינו תקחו לכם 10י ואתנו תשבו והארץ תהיה לפניכם--שבו וסחרוה והאחזו בה 11יא ויאמר שכם אל אביה ואל אחיה אמצא חן בעיניכם ואשר תאמרו אלי אתן 12יב הרבו עלי מאד מהר ומתן ואתנה כאשר תאמרו אלי ותנו לי את הנער לאשה 13יג ויענו בני יעקב את שכם ואת חמור אביו במרמה--וידברו  אשר טמא את דינה אחתם 14יד ויאמרו אליהם לא נוכל לעשות הדבר הזה--לתת את אחתנו לאיש אשר לו ערלה  כי חרפה הוא לנו 15טו אך בזאת נאות לכם  אם תהיו כמנו להמל לכם כל זכר 16טז ונתנו את בנתינו לכם ואת בנתיכם נקח לנו וישבנו אתכם והיינו לעם אחד 17יז ואם לא תשמעו אלינו להמול--ולקחנו את בתנו והלכנו 18יח וייטבו דבריהם בעיני חמור ובעיני שכם בן חמור 19יט ולא אחר הנער לעשות הדבר כי חפץ בבת יעקב והוא נכבד מכל בית אביו 20כ ויבא חמור ושכם בנו אל שער עירם וידברו אל אנשי עירם לאמר 21כא האנשים האלה שלמים הם אתנו וישבו בארץ ויסחרו אתה והארץ הנה רחבת ידים לפניהם את בנתם נקח לנו לנשים ואת בנתינו נתן להם 22כב אך בזאת יאתו לנו האנשים לשבת אתנו--להיות לעם אחד  בהמול לנו כל זכר כאשר הם נמלים 23כג מקנהם וקנינם וכל בהמתם הלוא לנו הם אך נאותה להם וישבו אתנו 24כד וישמעו אל חמור ואל שכם בנו כל יצאי שער עירו וימלו כל זכר--כל יצאי שער עירו 25כה ויהי ביום השלישי בהיותם כאבים ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי אחי דינה איש חרבו ויבאו על העיר בטח ויהרגו כל זכר 26כו ואת חמור ואת שכם בנו הרגו לפי חרב ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו 27כז בני יעקב באו על החללים ויבזו העיר--אשר טמאו אחותם 28כח את צאנם ואת בקרם ואת חמריהם ואת אשר בעיר ואת אשר בשדה לקחו 29כט ואת כל חילם ואת כל טפם ואת נשיהם שבו ויבזו ואת כל אשר בבית 30ל ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי עכרתם אתי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי 31לא ויאמרו  הכזונה יעשה את אחותנו  {פ}