1א ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר 2ב והנה מן היאר עלת שבע פרות יפות מראה ובריאת בשר ותרעינה באחו 3ג והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן מן היאר רעות מראה ודקות בשר ותעמדנה אצל הפרות על שפת היאר 4ד ותאכלנה הפרות רעות המראה ודקת הבשר את שבע הפרות יפת המראה והבריאת וייקץ פרעה 5ה ויישן ויחלם שנית והנה שבע שבלים עלות בקנה אחד--בריאות וטבות 6ו והנה שבע שבלים דקות ושדופת קדים--צמחות אחריהן 7ז ותבלענה השבלים הדקות את שבע השבלים הבריאות והמלאות וייקץ פרעה והנה חלום 8ח ויהי בבקר ותפעם רוחו וישלח ויקרא את כל חרטמי מצרים ואת כל חכמיה ויספר פרעה להם את חלמו ואין פותר אותם לפרעה 9ט וידבר שר המשקים את פרעה לאמר  את חטאי אני מזכיר היום 10י פרעה קצף על עבדיו ויתן אתי במשמר בית שר הטבחים--אתי ואת שר האפים 11יא ונחלמה חלום בלילה אחד אני והוא  איש כפתרון חלמו חלמנו 12יב ושם אתנו נער עברי עבד לשר הטבחים ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו  איש כחלמו פתר 13יג ויהי כאשר פתר לנו כן היה  אתי השיב על כני ואתו תלה 14יד וישלח פרעה ויקרא את יוסף ויריצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלתיו ויבא אל פרעה 15טו ויאמר פרעה אל יוסף חלום חלמתי ופתר אין אתו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתר אתו 16טז ויען יוסף את פרעה לאמר בלעדי  אלהים יענה את שלום פרעה 17יז וידבר פרעה אל יוסף  בחלמי הנני עמד על שפת היאר 18יח והנה מן היאר עלת שבע פרות בריאות בשר ויפת תאר ותרעינה באחו 19יט והנה שבע פרות אחרות עלות אחריהן דלות ורעות תאר מאד ורקות בשר  לא ראיתי כהנה בכל ארץ מצרים לרע 20כ ותאכלנה הפרות הרקות והרעות--את שבע הפרות הראשנות הבריאת 21כא ותבאנה אל קרבנה ולא נודע כי באו אל קרבנה ומראיהן רע כאשר בתחלה ואיקץ 22כב וארא בחלמי והנה שבע שבלים עלת בקנה אחד--מלאת וטבות 23כג והנה שבע שבלים צנמות דקות שדפות קדים--צמחות אחריהם 24כד ותבלען השבלים הדקת את שבע השבלים הטבות ואמר אל החרטמים ואין מגיד לי 25כה ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא  את אשר האלהים עשה הגיד לפרעה 26כו שבע פרת הטבת שבע שנים הנה ושבע השבלים הטבת שבע שנים הנה  חלום אחד הוא 27כז ושבע הפרות הרקות והרעת העלת אחריהן שבע שנים הנה ושבע השבלים הרקות שדפות הקדים--יהיו שבע שני רעב 28כח הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה  אשר האלהים עשה הראה את פרעה 29כט הנה שבע שנים באות--שבע גדול בכל ארץ מצרים 30ל וקמו שבע שני רעב אחריהן ונשכח כל השבע בארץ מצרים וכלה הרעב את הארץ 31לא ולא יודע השבע בארץ מפני הרעב ההוא אחרי כן  כי כבד הוא מאד 32לב ועל השנות החלום אל פרעה פעמים--כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשתו 33לג ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצרים 34לד יעשה פרעה ויפקד פקדים על הארץ וחמש את ארץ מצרים בשבע שני השבע 35לה ויקבצו את כל אכל השנים הטבות הבאת האלה ויצברו בר תחת יד פרעה אכל בערים--ושמרו 36לו והיה האכל לפקדון לארץ לשבע שני הרעב אשר תהיין בארץ מצרים ולא תכרת הארץ ברעב 37לז וייטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו 38לח ויאמר פרעה אל עבדיו  הנמצא כזה--איש אשר רוח אלהים בו 39לט ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך את כל זאת אין נבון וחכם כמוך 40מ אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי רק הכסא אגדל ממך 41מא ויאמר פרעה אל יוסף  ראה נתתי אתך על כל ארץ מצרים 42מב ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אתה על יד יוסף וילבש אתו בגדי שש וישם רבד הזהב על צוארו 43מג וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך ונתון אתו על כל ארץ מצרים 44מד ויאמר פרעה אל יוסף אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו--בכל ארץ מצרים 45מה ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע כהן אן לאשה ויצא יוסף על ארץ מצרים 46מו ויוסף בן שלשים שנה בעמדו לפני פרעה מלך מצרים ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבר בכל ארץ מצרים 47מז ותעש הארץ בשבע שני השבע--לקמצים 48מח ויקבץ את כל אכל שבע שנים אשר היו בארץ מצרים ויתן אכל בערים  אכל שדה העיר אשר סביבתיה נתן בתוכה 49מט ויצבר יוסף בר כחול הים הרבה מאד--עד כי חדל לספר כי אין מספר 50נ וליוסף ילד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב אשר ילדה לו אסנת בת פוטי פרע כהן און 51נא ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה  כי נשני אלהים את כל עמלי ואת כל בית אבי 52נב ואת שם השני קרא אפרים  כי הפרני אלהים בארץ עניי 53נג ותכלינה שבע שני השבע אשר היה בארץ מצרים 54נד ותחלינה שבע שני הרעב לבוא כאשר אמר יוסף ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם 55נה ותרעב כל ארץ מצרים ויצעק העם אל פרעה ללחם ויאמר פרעה לכל מצרים לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו 56נו והרעב היה על כל פני הארץ ויפתח יוסף את כל אשר בהם וישבר למצרים ויחזק הרעב בארץ מצרים 57נז וכל הארץ באו מצרימה לשבר אל יוסף  כי חזק הרעב בכל הארץ