1א ויהי כי החל האדם לרב על פני האדמה ובנות ילדו להם 2ב ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טבת הנה ויקחו להם נשים מכל אשר בחרו 3ג ויאמר יהוה לא ידון רוחי באדם לעלם בשגם הוא בשר והיו ימיו מאה ועשרים שנה 4ד הנפלים היו בארץ בימים ההם וגם אחרי כן אשר יבאו בני האלהים אל בנות האדם וילדו להם  המה הגברים אשר מעולם אנשי השם  {פ} 5ה וירא יהוה כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבת לבו רק רע כל היום 6ו וינחם יהוה כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו 7ז ויאמר יהוה אמחה את האדם אשר בראתי מעל פני האדמה מאדם עד בהמה עד רמש ועד עוף השמים  כי נחמתי כי עשיתם 8ח ונח מצא חן בעיני יהוה  {פ} 9ט אלה תולדת נח--נח איש צדיק תמים היה בדרתיו  את האלהים התהלך נח 10י ויולד נח שלשה בנים--את שם את חם ואת יפת 11יא ותשחת הארץ לפני האלהים ותמלא הארץ חמס 12יב וירא אלהים את הארץ והנה נשחתה  כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ  {ס} 13יג ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני--כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ 14יד עשה לך תבת עצי גפר קנים תעשה את התבה וכפרת אתה מבית ומחוץ בכפר 15טו וזה אשר תעשה אתה  שלש מאות אמה ארך התבה חמשים אמה רחבה ושלשים אמה קומתה 16טז צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלשים תעשה 17יז ואני הנני מביא את המבול מים על הארץ לשחת כל בשר אשר בו רוח חיים מתחת השמים  כל אשר בארץ יגוע 18יח והקמתי את בריתי אתך ובאת אל התבה--אתה ובניך ואשתך ונשי בניך אתך 19יט ומכל החי מכל בשר שנים מכל תביא אל התבה--להחית אתך  זכר ונקבה יהיו 20כ מהעוף למינהו ומן הבהמה למינה מכל רמש האדמה למינהו--שנים מכל יבאו אליך להחיות 21כא ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל ואספת אליך והיה לך ולהם לאכלה 22כב ויעש נח  ככל אשר צוה אתו אלהים--כן עשה