1א תאשם שמרון כי מרתה באלהיה בחרב יפלו--עלליהם ירטשו והריותיו יבקעו  {פ} 2ב שובה ישראל עד יהוה אלהיך  כי כשלת בעונך 3ג קחו עמכם דברים ושובו אל יהוה אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו 4ד אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו--אשר בך ירחם יתום 5ה ארפא משובתם--אהבם נדבה  כי שב אפי ממנו 6ו אהיה כטל לישראל יפרח כשושנה ויך שרשיו כלבנון 7ז ילכו ינקותיו ויהי כזית הודו וריח לו כלבנון 8ח ישבו ישבי בצלו יחיו דגן ויפרחו כגפן זכרו כיין לבנון 9ט אפרים מה לי עוד לעצבים אני עניתי ואשורנו אני כברוש רענן--ממני פריך נמצא [ (Hosea 14:10) י מי חכם ויבן אלה נבון וידעם  כי ישרים דרכי יהוה וצדקים ילכו בם ופשעים יכשלו בם  {ש} ]