1א והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד ולא יספר והיה במקום אשר יאמר להם לא עמי אתם יאמר להם בני אל חי 2ב ונקבצו בני יהודה ובני ישראל יחדו ושמו להם ראש אחד ועלו מן הארץ  כי גדול יום יזרעאל 3ג אמרו לאחיכם עמי ולאחותיכם רחמה 4ד ריבו באמכם ריבו--כי היא לא אשתי ואנכי לא אישה ותסר זנוניה מפניה ונאפופיה מבין שדיה 5ה פן אפשיטנה ערמה--והצגתיה כיום הולדה ושמתיה כמדבר ושתה כארץ ציה והמתיה בצמא 6ו ואת בניה לא ארחם  כי בני זנונים המה 7ז כי זנתה אמם הבישה הורתם  כי אמרה אלכה אחרי מאהבי נתני לחמי ומימי צמרי ופשתי שמני ושקויי 8ח לכן הנני שך את דרכך בסירים וגדרתי את גדרה ונתיבותיה לא תמצא 9ט ורדפה את מאהביה ולא תשיג אתם ובקשתם ולא תמצא ואמרה אלכה ואשובה אל אישי הראשון--כי טוב לי אז מעתה 10י והיא לא ידעה כי אנכי נתתי לה הדגן והתירוש והיצהר וכסף הרביתי לה וזהב עשו לבעל 11יא לכן אשוב--ולקחתי דגני בעתו ותירושי במועדו והצלתי צמרי ופשתי לכסות את ערותה 12יב ועתה אגלה את נבלתה לעיני מאהביה ואיש לא יצילנה מידי 13יג והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה--וכל מועדה 14יד והשמתי גפנה ותאנתה אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי ושמתים ליער ואכלתם חית השדה 15טו ופקדתי עליה את ימי הבעלים אשר תקטיר להם ותעד נזמה וחליתה ותלך אחרי מאהביה ואתי שכחה נאם יהוה  {ס} 16טז לכן הנה אנכי מפתיה והלכתיה המדבר ודברתי על לבה 17יז ונתתי לה את כרמיה משם ואת עמק עכור לפתח תקוה וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים 18יח והיה ביום ההוא נאם יהוה תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי 19יט והסרתי את שמות הבעלים מפיה ולא יזכרו עוד בשמם 20כ וכרתי להם ברית ביום ההוא עם חית השדה ועם עוף השמים ורמש האדמה וקשת וחרב ומלחמה אשבור מן הארץ והשכבתים לבטח 21כא וארשתיך לי לעולם וארשתיך לי בצדק ובמשפט ובחסד וברחמים 22כב וארשתיך לי באמונה וידעת את יהוה  {פ} 23כג והיה ביום ההוא אענה נאם יהוה--אענה את השמים והם יענו את הארץ [ (Hosea 2:24) כד והארץ תענה את הדגן ואת התירוש ואת היצהר והם יענו את יזרעאל ] [ (Hosea 2:25) כה וזרעתיה לי בארץ ורחמתי את לא רחמה ואמרתי ללא עמי עמי אתה והוא יאמר אלהי  {פ} ]