1א שמעו דבר יהוה בני ישראל כי ריב ליהוה עם יושבי הארץ--כי אין אמת ואין חסד ואין דעת אלהים בארץ 2ב אלה וכחש ורצח וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו 3ג על כן תאבל הארץ ואמלל כל יושב בה בחית השדה ובעוף השמים וגם דגי הים יאספו 4ד אך איש אל ירב ואל יוכח איש ועמך כמריבי כהן 5ה וכשלת היום וכשל גם נביא עמך לילה ודמיתי אמך 6ו נדמו עמי מבלי הדעת כי אתה הדעת מאסת ואמאסאך (ואמאסך) מכהן לי ותשכח תורת אלהיך אשכח בניך גם אני 7ז כרבם כן חטאו לי כבודם בקלון אמיר 8ח חטאת עמי יאכלו ואל עונם ישאו נפשו 9ט והיה כעם ככהן ופקדתי עליו דרכיו ומעלליו אשיב לו 10י ואכלו ולא ישבעו הזנו ולא יפרצו כי את יהוה עזבו לשמר 11יא זנות ויין ותירוש יקח לב 12יב עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כי רוח זנונים התעה ויזנו מתחת אלהיהם 13יג על ראשי ההרים יזבחו ועל הגבעות יקטרו תחת אלון ולבנה ואלה כי טוב צלה על כן תזנינה בנותיכם וכלותיכם תנאפנה 14יד לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה--כי הם עם הזנות יפרדו ועם הקדשות יזבחו ועם לא יבין ילבט 15טו אם זנה אתה ישראל אל יאשם יהודה ואל תבאו הגלגל ואל תעלו בית און ואל תשבעו חי יהוה 16טז כי כפרה סררה סרר ישראל עתה ירעם יהוה ככבש במרחב 17יז חבור עצבים אפרים הנח לו 18יח סר סבאם הזנה הזנו אהבו הבו קלון מגניה 19יט צרר רוח אותה בכנפיה ויבשו מזבחותם {פ}