1א כרפאי לישראל ונגלה עון אפרים ורעות שמרון--כי פעלו שקר וגנב יבוא פשט גדוד בחוץ 2ב ובל יאמרו ללבבם כל רעתם זכרתי עתה סבבום מעלליהם נגד פני היו 3ג ברעתם ישמחו מלך ובכחשיהם שרים 4ד כלם מנאפים--כמו תנור בערה מאפה ישבות מעיר מלוש בצק עד חמצתו 5ה יום מלכנו החלו שרים חמת מיין משך ידו את לצצים 6ו כי קרבו כתנור לבם בארבם  כל הלילה ישן אפהם--בקר הוא בער כאש להבה 7ז כלם יחמו כתנור ואכלו את שפטיהם כל מלכיהם נפלו אין קרא בהם אלי 8ח אפרים בעמים הוא יתבולל אפרים היה עגה בלי הפוכה 9ט אכלו זרים כחו והוא לא ידע גם שיבה זרקה בו והוא לא ידע 10י וענה גאון ישראל בפניו ולא שבו אל יהוה אלהיהם ולא בקשהו בכל זאת 11יא ויהי אפרים כיונה פותה אין לב מצרים קראו אשור הלכו 12יב כאשר ילכו אפרוש עליהם רשתי--כעוף השמים אורידם איסירם כשמע לעדתם  {ס} 13יג אוי להם כי נדדו ממני שד להם כי פשעו בי ואנכי אפדם--והמה דברו עלי כזבים 14יד ולא זעקו אלי בלבם כי יילילו על משכבותם על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי 15טו ואני יסרתי חזקתי זרועתם ואלי יחשבו רע 16טז ישובו לא על היו כקשת רמיה--יפלו בחרב שריהם מזעם לשונם זו לעגם בארץ מצרים