1א שלחו כר משל ארץ מסלע מדברה אל הר בת ציון 2ב והיה כעוף נודד קן משלח--תהיינה בנות מואב מעברת לארנון 3ג הביאו (הביאי) עצה עשו פלילה שיתי כליל צלך בתוך צהרים סתרי נדחים--נדד אל תגלי 4ד יגורו בך נדחי מואב הוי סתר למו מפני שודד  כי אפס המץ כלה שד תמו רמס מן הארץ  {ס} 5ה והוכן בחסד כסא וישב עליו באמת באהל דוד שפט ודרש משפט ומהר צדק 6ו שמענו גאון מואב גא מאד  גאותו וגאונו ועברתו לא כן בדיו 7ז לכן ייליל מואב למואב--כלה ייליל  לאשישי קיר חרשת תהגו אך נכאים 8ח כי שדמות חשבון אמלל גפן שבמה בעלי גוים הלמו שרוקיה--עד יעזר נגעו תעו מדבר שלחותיה נטשו עברו ים 9ט על כן אבכה בבכי יעזר גפן שבמה אריוך דמעתי חשבון ואלעלה  כי על קיצך ועל קצירך הידד נפל 10י ונאסף שמחה וגיל מן הכרמל ובכרמים לא ירנן לא ירעע יין ביקבים לא ידרך הדרך--הידד השבתי 11יא על כן מעי למואב ככנור יהמו וקרבי לקיר חרש 12יב והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל  {ס} 13יג זה הדבר אשר דבר יהוה אל מואב--מאז 14יד ועתה דבר יהוה לאמר בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב ושאר מעט מזער לוא כביר  {פ}