1א הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה 2ב והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו 3ג הבוק תבוק הארץ והבוז תבז  כי יהוה דבר את הדבר הזה 4ד אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ 5ה והארץ חנפה תחת ישביה  כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם 6ו על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער 7ז אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב 8ח שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור 9ט בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו 10י נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא 11יא צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ 12יב נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער 13יג כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר 14יד המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים 15טו על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל  {ס} 16טז מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו 17יז פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ 18יח והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח  כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ 19יט רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ 20כ נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום  {ס} 21כא והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה 22כב ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו 23כג וחפרה הלבנה ובושה החמה  כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד  {פ}