1א אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו  כרם היה לידידי בקרן בן שמן 2ב ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שרק ויבן מגדל בתוכו וגם יקב חצב בו ויקו לעשות ענבים ויעש באשים 3ג ועתה יושב ירושלם ואיש יהודה--שפטו נא ביני ובין כרמי 4ד מה לעשות עוד לכרמי ולא עשיתי בו  מדוע קויתי לעשות ענבים ויעש באשים 5ה ועתה אודיעה נא אתכם את אשר אני עשה לכרמי  הסר משוכתו והיה לבער פרץ גדרו והיה למרמס 6ו ואשיתהו בתה לא יזמר ולא יעדר ועלה שמיר ושית ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר 7ז כי כרם יהוה צבאות בית ישראל ואיש יהודה נטע שעשועיו ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה  {פ} 8ח הוי מגיעי בית בבית--שדה בשדה יקריבו  עד אפס מקום והושבתם לבדכם בקרב הארץ 9ט באזני יהוה צבאות  אם לא בתים רבים לשמה יהיו--גדלים וטובים מאין יושב 10י כי עשרת צמדי כרם יעשו בת אחת וזרע חמר יעשה איפה  {ס} 11יא הוי משכימי בבקר שכר ירדפו מאחרי בנשף יין ידליקם 12יב והיה כנור ונבל תף וחליל ויין--משתיהם ואת פעל יהוה לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו 13יג לכן גלה עמי מבלי דעת וכבודו מתי רעב והמונו צחה צמא 14יד לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה 15טו וישח אדם וישפל איש ועיני גבהים תשפלנה 16טז ויגבה יהוה צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה 17יז ורעו כבשים כדברם וחרבות מחים גרים יאכלו  {ס} 18יח הוי משכי העון בחבלי השוא וכעבות העגלה חטאה 19יט האמרים ימהר יחישה מעשהו--למען נראה ותקרב ותבואה עצת קדוש ישראל--ונדעה  {פ} 20כ הוי האמרים לרע טוב ולטוב רע  שמים חשך לאור ואור לחשך שמים מר למתוק ומתוק למר  {ס} 21כא הוי חכמים בעיניהם ונגד פניהם נבנים  {ס} 22כב הוי גבורים לשתות יין ואנשי חיל למסך שכר 23כג מצדיקי רשע עקב שחד וצדקת צדיקים יסירו ממנו  {פ} 24כד לכן כאכל קש לשון אש וחשש להבה ירפה שרשם כמק יהיה ופרחם כאבק יעלה  כי מאסו את תורת יהוה צבאות ואת אמרת קדוש ישראל נאצו 25כה על כן חרה אף יהוה בעמו ויט ידו עליו ויכהו וירגזו ההרים ותהי נבלתם כסוחה בקרב חוצות בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה 26כו ונשא נס לגוים מרחוק ושרק לו מקצה הארץ והנה מהרה קל יבוא 27כז אין עיף ואין כושל בו לא ינום ולא יישן ולא נפתח אזור חלציו ולא נתק שרוך נעליו 28כח אשר חציו שנונים וכל קשתתיו דרכות פרסות סוסיו כצר נחשבו וגלגליו כסופה 29כט שאגה לו כלביא ושאג (ישאג) ככפירים וינהם ויאחז טרף ויפליט ואין מציל 30ל וינהם עליו ביום ההוא כנהמת ים ונבט לארץ והנה חשך צר ואור חשך בעריפיה  {פ}