1א העם ההלכים בחשך ראו אור גדול  ישבי בארץ צלמות אור נגה עליהם 2ב הרבית הגוי לא (לו) הגדלת השמחה שמחו לפניך כשמחת בקציר כאשר יגילו בחלקם שלל 3ג כי את על סבלו ואת מטה שכמו שבט הנגש בו--החתת כיום מדין 4ד כי כל סאון סאן ברעש ושמלה מגוללה בדמים והיתה לשרפה מאכלת אש 5ה כי ילד ילד לנו בן נתן לנו ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גבור אבי עד שר שלום 6ו לם רבה (למרבה) המשרה ולשלום אין קץ על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אתה ולסעדה במשפט ובצדקה מעתה ועד עולם קנאת יהוה צבאות תעשה זאת  {פ} 7ז דבר שלח אדני ביעקב ונפל בישראל 8ח וידעו העם כלו אפרים ויושב שמרון בגאוה ובגדל לבב לאמר 9ט לבנים נפלו וגזית נבנה שקמים גדעו וארזים נחליף 10י וישגב יהוה את צרי רצין עליו ואת איביו יסכסך 11יא ארם מקדם ופלשתים מאחור ויאכלו את ישראל בכל פה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה 12יב והעם לא שב עד המכהו ואת יהוה צבאות לא דרשו  {ס} 13יג ויכרת יהוה מישראל ראש וזנב כפה ואגמון--יום אחד 14יד זקן ונשוא פנים הוא הראש ונביא מורה שקר הוא הזנב 15טו ויהיו מאשרי העם הזה מתעים ומאשריו מבלעים 16טז על כן על בחוריו לא ישמח אדני ואת יתמיו ואת אלמנותיו לא ירחם--כי כלו חנף ומרע וכל פה דבר נבלה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה 17יז כי בערה כאש רשעה שמיר ושית תאכל ותצת בסבכי היער ויתאבכו גאות עשן 18יח בעברת יהוה צבאות נעתם ארץ ויהי העם כמאכלת אש איש אל אחיו לא יחמלו 19יט ויגזר על ימין ורעב ויאכל על שמאול ולא שבעו  איש בשר זרעו יאכלו 20כ מנשה את אפרים ואפרים את מנשה--יחדו המה על יהודה בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה  {ס}