1א הדבר אשר היה על ירמיהו על כל עם יהודה בשנה הרבעית ליהויקים בן יאשיהו מלך יהודה  היא השנה הראשנית לנבוכדראצר מלך בבל 2ב אשר דבר ירמיהו הנביא על כל עם יהודה ואל כל ישבי ירושלם לאמר 3ג מן שלש עשרה שנה ליאשיהו בן אמון מלך יהודה ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה היה דבר יהוה אלי ואדבר אליכם אשכים ודבר ולא שמעתם 4ד ושלח יהוה אליכם את כל עבדיו הנבאים השכם ושלח--ולא שמעתם ולא הטיתם את אזנכם לשמע 5ה לאמר שובו נא איש מדרכו הרעה ומרע מעלליכם ושבו על האדמה אשר נתן יהוה לכם ולאבותיכם--למן עולם ועד עולם 6ו ואל תלכו אחרי אלהים אחרים לעבדם ולהשתחות להם ולא תכעיסו אותי במעשה ידיכם ולא ארע לכם 7ז ולא שמעתם אלי נאם יהוה למען הכעסוני (הכעיסני) במעשה ידיכם לרע לכם  {פ} 8ח לכן כה אמר יהוה צבאות  יען אשר לא שמעתם את דברי 9ט הנני שלח ולקחתי את כל משפחות צפון נאם יהוה ואל נבוכדראצר מלך בבל עבדי והבאתים על הארץ הזאת ועל ישביה ועל כל הגוים האלה סביב והחרמתים--ושמתים לשמה ולשרקה ולחרבות עולם 10י והאבדתי מהם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה--קול רחים ואור נר 11יא והיתה כל הארץ הזאת לחרבה לשמה ועבדו הגוים האלה את מלך בבל--שבעים שנה 12יב והיה כמלאות שבעים שנה אפקד על מלך בבל ועל הגוי ההוא נאם יהוה את עונם--ועל ארץ כשדים ושמתי אתו לשממות עולם 13יג והבאותי (והבאתי) על הארץ ההיא את כל דברי אשר דברתי עליה--את כל הכתוב בספר הזה אשר נבא ירמיהו על כל הגוים 14יד כי עבדו בם גם המה גוים רבים ומלכים גדולים ושלמתי להם כפעלם וכמעשה ידיהם  {פ} 15טו כי כה אמר יהוה אלהי ישראל אלי קח את כוס היין החמה הזאת מידי והשקיתה אתו את כל הגוים אשר אנכי שלח אותך אליהם 16טז ושתו והתגעשו והתהללו מפני החרב אשר אנכי שלח בינתם 17יז ואקח את הכוס מיד יהוה ואשקה את כל הגוים אשר שלחני יהוה אליהם 18יח את ירושלם ואת ערי יהודה ואת מלכיה את שריה  לתת אתם לחרבה לשמה לשרקה ולקללה--כיום הזה 19יט את פרעה מלך מצרים ואת עבדיו ואת שריו ואת כל עמו 20כ ואת כל הערב ואת כל מלכי ארץ העוץ ואת כל מלכי ארץ פלשתים ואת אשקלון ואת עזה ואת עקרון ואת שארית אשדוד 21כא את אדום ואת מואב ואת בני עמון 22כב ואת כל מלכי צר ואת כל מלכי צידון ואת מלכי האי אשר בעבר הים 23כג ואת דדן ואת תימא ואת בוז ואת כל קצוצי פאה 24כד ואת כל מלכי ערב ואת כל מלכי הערב השכנים במדבר 25כה ואת כל מלכי זמרי ואת כל מלכי עילם ואת כל מלכי מדי 26כו ואת כל מלכי הצפון הקרבים והרחקים איש אל אחיו ואת כל הממלכות הארץ אשר על פני האדמה ומלך ששך ישתה אחריהם 27כז ואמרת אליהם  {פ} br   br כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל שתו ושכרו וקיו ונפלו ולא תקומו--מפני החרב אשר אנכי שלח ביניכם 28כח והיה כי ימאנו לקחת הכוס מידך--לשתות ואמרת אליהם כה אמר יהוה צבאות--שתו תשתו 29כט כי הנה בעיר אשר נקרא שמי עליה אנכי מחל להרע ואתם הנקה תנקו  לא תנקו--כי חרב אני קרא על כל ישבי הארץ נאם יהוה צבאות 30ל ואתה תנבא אליהם את כל הדברים האלה ואמרת אליהם יהוה ממרום ישאג וממעון קדשו יתן קולו--שאג ישאג על נוהו הידד כדרכים יענה אל כל ישבי הארץ 31לא בא שאון עד קצה הארץ--כי ריב ליהוה בגוים נשפט הוא לכל בשר  הרשעים נתנם לחרב נאם יהוה  {ס} 32לב כה אמר יהוה צבאות הנה רעה יצאת מגוי אל גוי וסער גדול יעור מירכתי ארץ 33לג והיו חללי יהוה ביום ההוא מקצה הארץ ועד קצה הארץ  לא יספדו ולא יאספו ולא יקברו--לדמן על פני האדמה יהיו 34לד הילילו הרעים וזעקו והתפלשו אדירי הצאן--כי מלאו ימיכם לטבוח ותפוצותיכם ונפלתם ככלי חמדה 35לה ואבד מנוס מן הרעים ופליטה מאדירי הצאן 36לו קול צעקת הרעים ויללת אדירי הצאן--כי שדד יהוה את מרעיתם 37לז ונדמו נאות השלום מפני חרון אף יהוה 38לח עזב ככפיר סכו--כי היתה ארצם לשמה מפני חרון היונה ומפני חרון אפו  {פ}