1א ואלה דברי הספר אשר שלח ירמיה הנביא מירושלם--אל יתר זקני הגולה ואל הכהנים ואל הנביאים ואל כל העם אשר הגלה נבוכדנאצר מירושלם בבלה 2ב אחרי צאת יכניה המלך והגבירה והסריסים שרי יהודה וירושלם והחרש והמסגר--מירושלם 3ג ביד אלעשה בן שפן וגמריה בן חלקיה  אשר שלח צדקיה מלך יהודה אל נבוכדנאצר מלך בבל--בבלה לאמר 4ד כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל  לכל הגולה--אשר הגליתי מירושלם בבלה 5ה בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פרין 6ו קחו נשים והולידו בנים ובנות וקחו לבניכם נשים ואת בנותיכם תנו לאנשים ותלדנה בנים ובנות ורבו שם ואל תמעטו 7ז ודרשו את שלום העיר אשר הגליתי אתכם שמה והתפללו בעדה אל יהוה  כי בשלומה יהיה לכם שלום 8ח כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל ישיאו לכם נביאיכם אשר בקרבכם וקסמיכם ואל תשמעו אל חלמתיכם אשר אתם מחלמים 9ט כי בשקר הם נבאים לכם בשמי  לא שלחתים נאם יהוה  {ס} 10י כי כה אמר יהוה כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה אפקד אתכם והקמתי עליכם את דברי הטוב להשיב אתכם אל המקום הזה 11יא כי אנכי ידעתי את המחשבת אשר אנכי חשב עליכם--נאם יהוה  מחשבות שלום ולא לרעה לתת לכם אחרית ותקוה 12יב וקראתם אתי והלכתם והתפללתם אלי ושמעתי אליכם 13יג ובקשתם אתי ומצאתם  כי תדרשני בכל לבבכם 14יד ונמצאתי לכם נאם יהוה ושבתי את שביתכם (שבותכם) וקבצתי אתכם מכל הגוים ומכל המקומות אשר הדחתי אתכם שם נאם יהוה והשבתי אתכם--אל המקום אשר הגליתי אתכם משם 15טו כי אמרתם  הקים לנו יהוה נבאים בבלה  {ס} 16טז כי כה אמר יהוה אל המלך היושב אל כסא דוד ואל כל העם היושב בעיר הזאת  אחיכם אשר לא יצאו אתכם בגולה 17יז כה אמר יהוה צבאות הנני משלח בם את החרב את הרעב ואת הדבר ונתתי אותם כתאנים השערים אשר לא תאכלנה מרע 18יח ורדפתי אחריהם בחרב ברעב ובדבר ונתתים לזועה (לזעוה) לכל ממלכות הארץ לאלה ולשמה ולשרקה ולחרפה בכל הגוים אשר הדחתים שם 19יט תחת אשר לא שמעו אל דברי נאם יהוה--אשר שלחתי אליהם את עבדי הנבאים השכם ושלח ולא שמעתם נאם יהוה 20כ ואתם שמעו דבר יהוה  כל הגולה--אשר שלחתי מירושלם בבלה  {ס} 21כא כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל אל אחאב בן קוליה ואל צדקיהו בן מעשיה הנבאים לכם בשמי שקר  הנני נתן אתם ביד נבוכדראצר מלך בבל והכם לעיניכם 22כב ולקח מהם קללה לכל גלות יהודה אשר בבבל לאמר  ישמך יהוה כצדקיהו וכאחב אשר קלם מלך בבל באש 23כג יען אשר עשו נבלה בישראל וינאפו את נשי רעיהם וידברו דבר בשמי שקר אשר לוא צויתם ואנכי הוידע (היודע) ועד נאם יהוה  {ס} 24כד ואל שמעיהו הנחלמי תאמר לאמר 25כה כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל--לאמר  יען אשר אתה שלחת בשמכה ספרים אל כל העם אשר בירושלם ואל צפניה בן מעשיה הכהן ואל כל הכהנים לאמר 26כו יהוה נתנך כהן תחת יהוידע הכהן להיות פקדים בית יהוה לכל איש משגע ומתנבא ונתתה אתו אל המהפכת ואל הצינק 27כז ועתה למה לא גערת בירמיהו הענתתי--המתנבא לכם 28כח כי על כן שלח אלינו בבל לאמר--ארכה היא בנו בתים ושבו ונטעו גנות ואכלו את פריהן 29כט ויקרא צפניה הכהן את הספר הזה באזני ירמיהו הנביא  {פ} 30ל ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר 31לא שלח על כל הגולה לאמר כה אמר יהוה אל שמעיה הנחלמי  יען אשר נבא לכם שמעיה ואני לא שלחתיו ויבטח אתכם על שקר 32לב לכן כה אמר יהוה הנני פקד על שמעיה הנחלמי ועל זרעו--לא יהיה לו איש יושב בתוך העם הזה ולא יראה בטוב אשר אני עשה לעמי נאם יהוה  כי סרה דבר על יהוה  {ס}