1א הדבר אשר היה אל ירמיהו מאת יהוה בשנת (בשנה) העשרית לצדקיהו מלך יהודה--היא השנה שמנה עשרה שנה לנבוכדראצר 2ב ואז חיל מלך בבל צרים על ירושלם וירמיהו הנביא היה כלוא בחצר המטרה אשר בית מלך יהודה 3ג אשר כלאו צדקיהו מלך יהודה לאמר  מדוע אתה נבא לאמר כה אמר יהוה הנני נתן את העיר הזאת ביד מלך בבל ולכדה 4ד וצדקיהו מלך יהודה לא ימלט מיד הכשדים  כי הנתן ינתן ביד מלך בבל ודבר פיו עם פיו ועיניו את עינו תראינה 5ה ובבל יולך את צדקיהו ושם יהיה עד פקדי אתו נאם יהוה  כי תלחמו את הכשדים לא תצליחו  {פ} 6ו ויאמר ירמיהו  היה דבר יהוה אלי לאמר 7ז הנה חנמאל בן שלם דדך בא אליך לאמר  קנה לך את שדי אשר בענתות--כי לך משפט הגאלה לקנות 8ח ויבא אלי חנמאל בן דדי כדבר יהוה אל חצר המטרה ויאמר אלי קנה נא את שדי אשר בענתות אשר בארץ בנימין כי לך משפט הירשה ולך הגאלה קנה לך ואדע כי דבר יהוה הוא 9ט ואקנה את השדה מאת חנמאל בן דדי אשר בענתות ואשקלה לו את הכסף שבעה שקלים ועשרה הכסף 10י ואכתב בספר ואחתם ואעד עדים ואשקל הכסף במאזנים 11יא ואקח את ספר המקנה את החתום המצוה והחקים ואת הגלוי 12יב ואתן את הספר המקנה אל ברוך בן נריה בן מחסיה לעיני חנמאל דדי ולעיני העדים הכתבים בספר המקנה--לעיני כל היהודים הישבים בחצר המטרה 13יג ואצוה את ברוך לעיניהם לאמר 14יד כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל לקוח את הספרים האלה את ספר המקנה הזה ואת החתום ואת ספר הגלוי הזה ונתתם בכלי חרש--למען יעמדו ימים רבים  {ס} 15טו כי כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל  עוד יקנו בתים ושדות וכרמים בארץ הזאת  {פ} 16טז ואתפלל אל יהוה אחרי תתי את ספר המקנה אל ברוך בן נריה לאמר 17יז אהה אדני יהוה הנה אתה עשית את השמים ואת הארץ בכחך הגדול ובזרעך הנטויה  לא יפלא ממך כל דבר 18יח עשה חסד לאלפים ומשלם עון אבות אל חיק בניהם אחריהם  האל הגדול הגבור יהוה צבאות שמו 19יט גדל העצה ורב העליליה--אשר עיניך פקחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו 20כ אשר שמת אתות ומפתים בארץ מצרים עד היום הזה ובישראל ובאדם ותעשה לך שם כיום הזה 21כא ותצא את עמך את ישראל מארץ מצרים--באתות ובמופתים וביד חזקה ובאזרוע נטויה ובמורא גדול 22כב ותתן להם את הארץ הזאת אשר נשבעת לאבותם לתת להם--ארץ זבת חלב ודבש 23כג ויבאו וירשו אתה ולא שמעו בקולך ובתרותך (ובתורתך) לא הלכו--את כל אשר צויתה להם לעשות לא עשו ותקרא אתם את כל הרעה הזאת 24כד הנה הסללות באו העיר ללכדה והעיר נתנה ביד הכשדים הנלחמים עליה מפני החרב והרעב והדבר ואשר דברת היה והנך ראה 25כה ואתה אמרת אלי אדני יהוה קנה לך השדה בכסף והעד עדים והעיר נתנה ביד הכשדים  {ס} 26כו ויהי דבר יהוה אל ירמיהו לאמר 27כז הנה אני יהוה אלהי כל בשר--הממני יפלא כל דבר 28כח לכן כה אמר יהוה  הנני נתן את העיר הזאת ביד הכשדים וביד נבוכדראצר מלך בבל--ולכדה 29כט ובאו הכשדים הנלחמים על העיר הזאת והציתו את העיר הזאת באש ושרפוה ואת הבתים אשר קטרו על גגותיהם לבעל והסכו נסכים לאלהים אחרים--למען הכעסני 30ל כי היו בני ישראל ובני יהודה אך עשים הרע בעיני--מנערתיהם  כי בני ישראל אך מכעסים אתי במעשה ידיהם--נאם יהוה 31לא כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת למן היום אשר בנו אותה ועד היום הזה--להסירה מעל פני 32לב על כל רעת בני ישראל ובני יהודה אשר עשו להכעסני המה מלכיהם שריהם כהניהם ונביאיהם ואיש יהודה וישבי ירושלם 33לג ויפנו אלי ערף ולא פנים ולמד אתם השכם ולמד ואינם שמעים לקחת מוסר 34לד וישימו שקוציהם בבית אשר נקרא שמי עליו--לטמאו 35לה ויבנו את במות הבעל אשר בגיא בן הנם להעביר את בניהם ואת בנותיהם למלך אשר לא צויתים ולא עלתה על לבי לעשות התועבה הזאת--למען החטי את יהודה  {ס} 36לו ועתה לכן כה אמר יהוה אלהי ישראל  אל העיר הזאת--אשר אתם אמרים נתנה ביד מלך בבל בחרב וברעב ובדבר 37לז הנני מקבצם מכל הארצות אשר הדחתים שם באפי ובחמתי ובקצף גדול והשבתים אל המקום הזה והשבתים לבטח 38לח והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים 39לט ונתתי להם לב אחד ודרך אחד ליראה אותי כל הימים--לטוב להם ולבניהם אחריהם 40מ וכרתי להם ברית עולם אשר לא אשוב מאחריהם להיטיבי אותם ואת יראתי אתן בלבבם לבלתי סור מעלי 41מא וששתי עליהם להטיב אותם ונטעתים בארץ הזאת באמת--בכל לבי ובכל נפשי  {ס} 42מב כי כה אמר יהוה כאשר הבאתי אל העם הזה את כל הרעה הגדולה הזאת--כן אנכי מביא עליהם את כל הטובה אשר אנכי דבר עליהם 43מג ונקנה השדה בארץ הזאת--אשר אתם אמרים שממה היא מאין אדם ובהמה נתנה ביד הכשדים 44מד שדות בכסף יקנו וכתוב בספר וחתום והעד עדים בארץ בנימן ובסביבי ירושלם ובערי יהודה ובערי ההר ובערי השפלה ובערי הנגב  כי אשיב את שבותם נאם יהוה  {פ}