1א למואב כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל הוי אל נבו כי שדדה הבישה נלכדה קריתים הבישה המשגב וחתה 2ב אין עוד תהלת מואב--בחשבון חשבו עליה רעה לכו ונכריתנה מגוי גם מדמן תדמי אחריך תלך חרב 3ג קול צעקה מחרונים--שד ושבר גדול 4ד נשברה מואב השמיעו זעקה צעוריה (צעיריה) 5ה כי מעלה הלחות (הלחית) בבכי יעלה בכי  כי במורד חורנים צרי צעקת שבר שמעו 6ו נסו מלטו נפשכם ותהיינה כערוער במדבר 7ז כי יען בטחך במעשיך ובאוצרותיך גם את תלכדי ויצא כמיש (כמוש) בגולה כהניו ושריו יחד (יחדו) 8ח ויבא שדד אל כל עיר ועיר לא תמלט ואבד העמק ונשמד המישר--אשר אמר יהוה 9ט תנו ציץ למואב כי נצא תצא ועריה לשמה תהיינה מאין יושב בהן 10י ארור עשה מלאכת יהוה--רמיה וארור מנע חרבו מדם 11יא שאנן מואב מנעוריו ושקט הוא אל שמריו ולא הורק מכלי אל כלי ובגולה לא הלך על כן עמד טעמו בו וריחו לא נמר  {ס} 12יב לכן הנה ימים באים נאם יהוה ושלחתי לו צעים וצעהו וכליו יריקו ונבליהם ינפצו 13יג ובש מואב מכמוש כאשר בשו בית ישראל מבית אל מבטחם 14יד איך תאמרו גבורים אנחנו ואנשי חיל למלחמה 15טו שדד מואב ועריה עלה ומבחר בחוריו ירדו לטבח  נאם המלך--יהוה צבאות שמו 16טז קרוב איד מואב לבוא ורעתו מהרה מאד 17יז נדו לו כל סביביו וכל ידעי שמו אמרו איכה נשבר מטה עז--מקל תפארה 18יח רדי מכבוד ישבי (ושבי) בצמא ישבת בת דיבון  כי שדד מואב עלה בך שחת מבצריך 19יט אל דרך עמדי וצפי יושבת ערוער שאלי נס ונמלטה אמרי מה נהיתה 20כ הביש מואב כי חתה הילילי (הילילו) וזעקי (וזעקו) הגידו בארנון כי שדד מואב 21כא ומשפט בא אל ארץ המישר--אל חלון ואל יהצה ועל מופעת (מיפעת) 22כב ועל דיבון ועל נבו ועל בית דבלתים 23כג ועל קריתים ועל בית גמול ועל בית מעון 24כד ועל קריות ועל בצרה ועל כל ערי ארץ מואב--הרחקות והקרבות 25כה נגדעה קרן מואב וזרעו נשברה--נאם יהוה 26כו השכירהו כי על יהוה הגדיל וספק מואב בקיאו והיה לשחק גם הוא 27כז ואם לוא השחק היה לך ישראל אם בגנבים נמצאה (נמצא)  כי מדי דבריך בו תתנודד 28כח עזבו ערים ושכנו בסלע ישבי מואב והיו כיונה תקנן בעברי פי פחת 29כט שמענו גאון מואב גאה מאד  גבהו וגאונו וגאותו ורם לבו 30ל אני ידעתי נאם יהוה עברתו ולא כן בדיו לא כן עשו 31לא על כן על מואב איליל ולמואב כלה אזעק  אל אנשי קיר חרש יהגה 32לב מבכי יעזר אבכה לך הגפן שבמה נטישתיך עברו ים עד ים יעזר נגעו--על קיצך ועל בצירך שדד נפל 33לג ונאספה שמחה וגיל מכרמל ומארץ מואב ויין מיקבים השבתי--לא ידרך הידד הידד לא הידד 34לד מזעקת חשבון עד אלעלה עד יהץ נתנו קולם--מצער עד חרנים עגלת שלשיה  כי גם מי נמרים למשמות יהיו 35לה והשבתי למואב נאם יהוה מעלה במה ומקטיר לאלהיו 36לו על כן לבי למואב כחללים יהמה ולבי אל אנשי קיר חרש כחלילים יהמה על כן יתרת עשה אבדו 37לז כי כל ראש קרחה וכל זקן גרעה על כל ידים גדדת ועל מתנים שק 38לח על כל גגות מואב וברחבתיה כלה מספד  כי שברתי את מואב ככלי אין חפץ בו--נאם יהוה 39לט איך חתה הילילו איך הפנה ערף מואב בוש והיה מואב לשחק ולמחתה לכל סביביו  {ס} 40מ כי כה אמר יהוה הנה כנשר ידאה ופרש כנפיו אל מואב 41מא נלכדה הקריות והמצדות נתפשה והיה לב גבורי מואב ביום ההוא כלב אשה מצרה 42מב ונשמד מואב מעם  כי על יהוה הגדיל 43מג פחד ופחת ופח--עליך יושב מואב נאם יהוה 44מד הניס (הנס) מפני הפחד יפל אל הפחת והעלה מן הפחת ילכד בפח  כי אביא אליה אל מואב שנת פקדתם נאם יהוה 45מה בצל חשבון עמדו מכח נסים  כי אש יצא מחשבון ולהבה מבין סיחון ותאכל פאת מואב וקדקד בני שאון 46מו אוי לך מואב אבד עם כמוש  כי לקחו בניך בשבי ובנתיך בשביה 47מז ושבתי שבות מואב באחרית הימים נאם יהוה עד הנה משפט מואב  {ס}