1א לבני עמון כה אמר יהוה הבנים אין לישראל אם יורש אין לו--מדוע ירש מלכם את גד ועמו בעריו ישב 2ב לכן הנה ימים באים נאם יהוה והשמעתי אל רבת בני עמון תרועת מלחמה והיתה לתל שממה ובנתיה באש תצתנה וירש ישראל את ירשיו אמר יהוה 3ג הילילי חשבון כי שדדה עי צעקנה בנות רבה--חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה בגדרות  כי מלכם בגולה ילך כהניו ושריו יחדיו 4ד מה תתהללי בעמקים--זב עמקך הבת השובבה הבטחה באצרתיה מי יבוא אלי 5ה הנני מביא עליך פחד נאם אדני יהוה צבאות--מכל סביביך ונדחתם איש לפניו ואין מקבץ לנדד 6ו ואחרי כן אשיב את שבות בני עמון--נאם יהוה  {פ} 7ז לאדום כה אמר יהוה צבאות האין עוד חכמה בתימן אבדה עצה מבנים נסרחה חכמתם 8ח נסו הפנו העמיקו לשבת ישבי דדן  כי איד עשו הבאתי עליו עת פקדתיו 9ט אם בצרים באו לך לא ישארו עוללות אם גנבים בלילה השחיתו דים 10י כי אני חשפתי את עשו גליתי את מסתריו ונחבה לא יוכל שדד זרעו ואחיו ושכניו ואיננו 11יא עזבה יתמיך אני אחיה ואלמנותיך עלי תבטחו  {ס} 12יב כי כה אמר יהוה הנה אשר אין משפטם לשתות הכוס שתו ישתו ואתה הוא נקה תנקה  לא תנקה כי שתה תשתה 13יג כי בי נשבעתי נאם יהוה כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם 14יד שמועה שמעתי מאת יהוה וציר בגוים שלוח התקבצו ובאו עליה וקומו למלחמה 15טו כי הנה קטן נתתיך בגוים--בזוי באדם 16טז תפלצתך השיא אתך זדון לבך שכני בחגוי הסלע תפשי מרום גבעה  כי תגביה כנשר קנך משם אורידך נאם יהוה 17יז והיתה אדום לשמה כל עבר עליה ישם וישרק על כל מכותה 18יח כמהפכת סדם ועמרה ושכניה--אמר יהוה לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם 19יט הנה כאריה יעלה מגאון הירדן אל נוה איתן--כי ארגיעה אריצנו מעליה ומי בחור אליה אפקד  כי מי כמוני ומי יעידני ומי זה רעה אשר יעמד לפני  {ס} 20כ לכן שמעו עצת יהוה אשר יעץ אל אדום ומחשבותיו אשר חשב אל ישבי תימן  אם לוא יסחבום צעירי הצאן אם לא ישים עליהם נוהם 21כא מקול נפלם רעשה הארץ  צעקה בים סוף נשמע קולה 22כב הנה כנשר יעלה וידאה ויפרש כנפיו על בצרה והיה לב גבורי אדום ביום ההוא כלב אשה מצרה  {פ} 23כג לדמשק בושה חמת וארפד--כי שמעה רעה שמעו נמגו בים דאגה השקט לא יוכל 24כד רפתה דמשק הפנתה לנוס ורטט החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה 25כה איך לא עזבה עיר תהלה (תהלת)--קרית משושי 26כו לכן יפלו בחוריה ברחבתיה וכל אנשי המלחמה ידמו ביום ההוא נאם יהוה צבאות 27כז והצתי אש בחומת דמשק ואכלה ארמנות בן הדד  {פ} 28כח לקדר ולממלכות חצור אשר הכה נבוכדראצור (נבוכדראצר) מלך בבל--כה אמר יהוה  קומו עלו אל קדר ושדדו את בני קדם 29כט אהליהם וצאנם יקחו יריעותיהם וכל כליהם וגמליהם ישאו להם וקראו עליהם מגור מסביב 30ל נסו נדו מאד העמיקו לשבת ישבי חצור--נאם יהוה  כי יעץ עליכם נבוכדראצר מלך בבל עצה וחשב עליהם (עליכם) מחשבה 31לא קומו עלו אל גוי שליו יושב לבטח--נאם יהוה לא דלתים ולא בריח לו בדד ישכנו 32לב והיו גמליהם לבז והמון מקניהם לשלל וזרתים לכל רוח קצוצי פאה ומכל עבריו אביא את אידם נאם יהוה 33לג והיתה חצור למעון תנים שממה--עד עולם  לא ישב שם איש ולא יגור בה בן אדם  {ס} 34לד אשר היה דבר יהוה אל ירמיהו הנביא אל עילם  בראשית מלכות צדקיה מלך יהודה--לאמר 35לה כה אמר יהוה צבאות הנני שבר את קשת עילם ראשית גבורתם 36לו והבאתי אל עילם ארבע רוחות מארבע קצות השמים וזרתים לכל הרחות האלה ולא יהיה הגוי אשר לא יבוא שם נדחי עולם (עילם) 37לז והחתתי את עילם לפני איביהם ולפני מבקשי נפשם והבאתי עליהם רעה את חרון אפי--נאם יהוה ושלחתי אחריהם את החרב עד כלותי אותם 38לח ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאם יהוה 39לט והיה באחרית הימים אשוב (אשיב) את שבית (שבות) עילם--נאם יהוה  {פ}