1א איש היה בארץ עוץ איוב שמו והיה האיש ההוא תם וישר וירא אלהים--וסר מרע 2ב ויולדו לו שבעה בנים ושלוש בנות 3ג ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן ושלשת אלפי גמלים וחמש מאות צמד בקר וחמש מאות אתונות ועבדה רבה מאד ויהי האיש ההוא גדול מכל בני קדם 4ד והלכו בניו ועשו משתה בית איש יומו ושלחו וקראו לשלשת אחיתיהם לאכל ולשתות עמהם 5ה ויהי כי הקיפו ימי המשתה וישלח איוב ויקדשם והשכים בבקר והעלה עלות מספר כלם--כי אמר איוב אולי חטאו בני וברכו אלהים בלבבם  ככה יעשה איוב כל הימים  {פ} 6ו ויהי היום--ויבאו בני האלהים להתיצב על יהוה ויבוא גם השטן בתוכם 7ז ויאמר יהוה אל השטן מאין תבא ויען השטן את יהוה ויאמר משוט בארץ ומהתהלך בה 8ח ויאמר יהוה אל השטן השמת לבך על עבדי איוב  כי אין כמהו בארץ איש תם וישר ירא אלהים וסר מרע 9ט ויען השטן את יהוה ויאמר  החנם ירא איוב אלהים 10י הלא את (אתה) שכת בעדו ובעד ביתו ובעד כל אשר לו--מסביב  מעשה ידיו ברכת ומקנהו פרץ בארץ 11יא ואולם שלח נא ידך וגע בכל אשר לו--אם לא על פניך יברכך 12יב ויאמר יהוה אל השטן הנה כל אשר לו בידך--רק אליו אל תשלח ידך ויצא השטן מעם פני יהוה 13יג ויהי היום ובניו ובנתיו אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור 14יד ומלאך בא אל איוב ויאמר  הבקר היו חרשות והאתנות רעות על ידיהם 15טו ותפל שבא ותקחם ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך 16טז עוד זה מדבר וזה בא ויאמר אש אלהים נפלה מן השמים ותבער בצאן ובנערים ותאכלם ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך 17יז עוד זה מדבר וזה בא ויאמר כשדים שמו שלשה ראשים ויפשטו על הגמלים ויקחום ואת הנערים הכו לפי חרב ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך 18יח עד זה מדבר וזה בא ויאמר  בניך ובנותיך אכלים ושתים יין בבית אחיהם הבכור 19יט והנה רוח גדולה באה מעבר המדבר ויגע בארבע פנות הבית ויפל על הנערים וימותו ואמלטה רק אני לבדי להגיד לך 20כ ויקם איוב ויקרע את מעלו ויגז את ראשו ויפל ארצה וישתחו 21כא ויאמר ערם יצתי מבטן אמי וערם אשוב שמה--יהוה נתן ויהוה לקח יהי שם יהוה מברך 22כב בכל זאת לא חטא איוב ולא נתן תפלה לאלהים  {פ}