1א תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי--ירגזו כל ישבי הארץ  כי בא יום יהוה כי קרוב 2ב יום חשך ואפלה יום ענן וערפל כשחר פרש על ההרים עם רב ועצום--כמהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסף עד שני דור ודור 3ג לפניו אכלה אש ואחריו תלהט להבה כגן עדן הארץ לפניו ואחריו מדבר שממה וגם פליטה לא היתה לו 4ד כמראה סוסים מראהו וכפרשים כן ירוצון 5ה כקול מרכבות על ראשי ההרים ירקדון--כקול להב אש אכלה קש כעם עצום ערוך מלחמה 6ו מפניו יחילו עמים כל פנים קבצו פארור 7ז כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם 8ח ואיש אחיו לא ידחקון גבר במסלתו ילכון ובעד השלח יפלו לא יבצעו 9ט בעיר ישקו בחומה ירצון--בבתים יעלו בעד החלונים יבאו כגנב 10י לפניו רגזה ארץ רעשו שמים שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם 11יא ויהוה נתן קולו לפני חילו--כי רב מאד מחנהו כי עצום עשה דברו  כי גדול יום יהוה ונורא מאד ומי יכילנו 12יב וגם עתה נאם יהוה שבו עדי בכל לבבכם ובצום ובבכי ובמספד 13יג וקרעו לבבכם ואל בגדיכם ושובו אל יהוה אלהיכם  כי חנון ורחום הוא--ארך אפים ורב חסד ונחם על הרעה 14יד מי יודע ישוב ונחם והשאיר אחריו ברכה--מנחה ונסך ליהוה אלהיכם  {פ} 15טו תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה 16טז אספו עם קדשו קהל קבצו זקנים--אספו עוללים וינקי שדים  יצא חתן מחדרו וכלה מחפתה 17יז בין האולם ולמזבח יבכו הכהנים משרתי יהוה ויאמרו חוסה יהוה על עמך ואל תתן נחלתך לחרפה למשל בם גוים--למה יאמרו בעמים איה אלהיהם 18יח ויקנא יהוה לארצו ויחמל על עמו 19יט ויען יהוה ויאמר לעמו הנני שלח לכם את הדגן והתירוש והיצהר ושבעתם אתו ולא אתן אתכם עוד חרפה בגוים 20כ ואת הצפוני ארחיק מעליכם והדחתיו אל ארץ ציה ושממה--את פניו אל הים הקדמני וספו אל הים האחרון ועלה באשו ותעל צחנתו--כי הגדיל לעשות 21כא אל תיראי אדמה גילי ושמחי כי הגדיל יהוה לעשות 22כב אל תיראו בהמות שדי כי דשאו נאות מדבר  כי עץ נשא פריו תאנה וגפן נתנו חילם 23כג ובני ציון גילו ושמחו ביהוה אלהיכם כי נתן לכם את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש--בראשון 24כד ומלאו הגרנות בר והשיקו היקבים תירוש ויצהר 25כה ושלמתי לכם את השנים אשר אכל הארבה הילק והחסיל והגזם  חילי הגדול אשר שלחתי בכם 26כו ואכלתם אכול ושבוע והללתם את שם יהוה אלהיכם אשר עשה עמכם להפליא ולא יבשו עמי לעולם 27כז וידעתם כי בקרב ישראל אני ואני יהוה אלהיכם ואין עוד ולא יבשו עמי לעולם  {פ}