1א ויהי דבר יהוה אל יונה בן אמתי לאמר 2ב קום לך אל נינוה העיר הגדולה--וקרא עליה  כי עלתה רעתם לפני 3ג ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה 4ד ויהוה הטיל רוח גדולה אל הים ויהי סער גדול בים והאניה חשבה להשבר 5ה וייראו המלחים ויזעקו איש אל אלהיו ויטלו את הכלים אשר באניה אל הים להקל מעליהם ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם 6ו ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך--אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד 7ז ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה 8ח ויאמרו אליו--הגידה נא לנו באשר למי הרעה הזאת לנו  מה מלאכתך ומאין תבוא--מה ארצך ואי מזה עם אתה 9ט ויאמר אליהם עברי אנכי ואת יהוה אלהי השמים אני ירא אשר עשה את הים ואת היבשה 10י וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה זאת עשית  כי ידעו האנשים כי מלפני יהוה הוא ברח--כי הגיד להם 11יא ויאמרו אליו מה נעשה לך וישתק הים מעלינו  כי הים הולך וסער 12יב ויאמר אליהם שאוני והטילני אל הים וישתק הים מעליכם  כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם 13יג ויחתרו האנשים להשיב אל היבשה--ולא יכלו  כי הים הולך וסער עליהם 14יד ויקראו אל יהוה ויאמרו אנה יהוה אל נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל תתן עלינו דם נקיא  כי אתה יהוה כאשר חפצת עשית 15טו וישאו את יונה ויטלהו אל הים ויעמד הים מזעפו 16טז וייראו האנשים יראה גדולה את יהוה ויזבחו זבח ליהוה וידרו נדרים