1א בימים ההם אין מלך בישראל ובימים ההם שבט הדני מבקש לו נחלה לשבת--כי לא נפלה לו עד היום ההוא בתוך שבטי ישראל בנחלה  {פ} 2ב וישלחו בני דן ממשפחתם חמשה אנשים מקצותם אנשים בני חיל מצרעה ומאשתאל לרגל את הארץ ולחקרה ויאמרו אלהם לכו חקרו את הארץ ויבאו הר אפרים עד בית מיכה וילינו שם 3ג המה עם בית מיכה והמה הכירו את קול הנער הלוי ויסורו שם ויאמרו לו מי הביאך הלם ומה אתה עשה בזה ומה לך פה 4ד ויאמר אלהם--כזה וכזה עשה לי מיכה וישכרני ואהי לו לכהן 5ה ויאמרו לו שאל נא באלהים ונדעה--התצלח דרכנו אשר אנחנו הלכים עליה 6ו ויאמר להם הכהן לכו לשלום נכח יהוה דרככם אשר תלכו בה  {פ} 7ז וילכו חמשת האנשים ויבאו לישה ויראו את העם אשר בקרבה יושבת לבטח כמשפט צדנים שקט ובטח ואין מכלים דבר בארץ יורש עצר ורחוקים המה מצידנים ודבר אין להם עם אדם 8ח ויבאו אל אחיהם צרעה ואשתאל ויאמרו להם אחיהם מה אתם 9ט ויאמרו קומה ונעלה עליהם כי ראינו את הארץ והנה טובה מאד ואתם מחשים--אל תעצלו ללכת לבא לרשת את הארץ 10י כבאכם תבאו אל עם בטח והארץ רחבת ידים--כי נתנה אלהים בידכם  מקום אשר אין שם מחסור כל דבר אשר בארץ 11יא ויסעו משם ממשפחת הדני מצרעה ומאשתאל שש מאות איש חגור כלי מלחמה 12יב ויעלו ויחנו בקרית יערים--ביהודה על כן קראו למקום ההוא מחנה דן עד היום הזה--הנה אחרי קרית יערים 13יג ויעברו משם הר אפרים ויבאו עד בית מיכה 14יד ויענו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ ליש ויאמרו אל אחיהם הידעתם כי יש בבתים האלה אפוד ותרפים ופסל ומסכה ועתה דעו מה תעשו 15טו ויסורו שמה ויבאו אל בית הנער הלוי בית מיכה וישאלו לו לשלום 16טז ושש מאות איש חגורים כלי מלחמתם נצבים פתח השער--אשר מבני דן 17יז ויעלו חמשת האנשים ההלכים לרגל את הארץ--באו שמה לקחו את הפסל ואת האפוד ואת התרפים ואת המסכה והכהן נצב פתח השער ושש מאות האיש החגור כלי המלחמה 18יח ואלה באו בית מיכה ויקחו את פסל האפוד ואת התרפים ואת המסכה ויאמר אליהם הכהן מה אתם עשים 19יט ויאמרו לו החרש שים ידך על פיך ולך עמנו והיה לנו לאב ולכהן  הטוב היותך כהן לבית איש אחד או היותך כהן לשבט ולמשפחה בישראל 20כ וייטב לב הכהן ויקח את האפוד ואת התרפים ואת הפסל ויבא בקרב העם 21כא ויפנו וילכו וישימו את הטף ואת המקנה ואת הכבודה--לפניהם 22כב המה הרחיקו מבית מיכה והאנשים אשר בבתים אשר עם בית מיכה נזעקו וידביקו את בני דן 23כג ויקראו אל בני דן ויסבו פניהם ויאמרו למיכה מה לך כי נזעקת 24כד ויאמר את אלהי אשר עשיתי לקחתם ואת הכהן ותלכו--ומה לי עוד ומה זה תאמרו אלי מה לך 25כה ויאמרו אליו בני דן אל תשמע קולך עמנו--פן יפגעו בכם אנשים מרי נפש ואספתה נפשך ונפש ביתך 26כו וילכו בני דן לדרכם וירא מיכה כי חזקים המה ממנו ויפן וישב אל ביתו 27כז והמה לקחו את אשר עשה מיכה ואת הכהן אשר היה לו ויבאו על ליש על עם שקט ובטח ויכו אותם לפי חרב ואת העיר שרפו באש 28כח ואין מציל כי רחוקה היא מצידון ודבר אין להם עם אדם והיא בעמק אשר לבית רחוב ויבנו את העיר וישבו בה 29כט ויקראו שם העיר דן בשם דן אביהם אשר יולד לישראל ואולם ליש שם העיר לראשנה 30ל ויקימו להם בני דן את הפסל ויהונתן בן גרשם בן מ sup נ /sup שה הוא ובניו היו כהנים לשבט הדני עד יום גלות הארץ 31לא וישימו להם את פסל מיכה אשר עשה כל ימי היות בית האלהים בשלה  {פ}