1א ויצאו כל בני ישראל ותקהל העדה כאיש אחד למדן ועד באר שבע וארץ הגלעד--אל יהוה המצפה 2ב ויתיצבו פנות כל העם כל שבטי ישראל--בקהל עם האלהים ארבע מאות אלף איש רגלי שלף חרב  {פ} 3ג וישמעו בני בנימן כי עלו בני ישראל המצפה ויאמרו בני ישראל דברו איכה נהיתה הרעה הזאת 4ד ויען האיש הלוי איש האשה הנרצחה--ויאמר  הגבעתה אשר לבנימן באתי אני ופילגשי ללון 5ה ויקמו עלי בעלי הגבעה ויסבו עלי את הבית לילה אותי דמו להרג ואת פילגשי ענו ותמת 6ו ואחז בפילגשי ואנתחה ואשלחה בכל שדה נחלת ישראל  כי עשו זמה ונבלה בישראל 7ז הנה כלכם בני ישראל--הבו לכם דבר ועצה הלם 8ח ויקם כל העם כאיש אחד לאמר  לא נלך איש לאהלו ולא נסור איש לביתו 9ט ועתה--זה הדבר אשר נעשה לגבעה  עליה בגורל 10י ולקחנו עשרה אנשים למאה לכל שבטי ישראל ומאה לאלף ואלף לרבבה לקחת צדה לעם--לעשות לבואם לגבע בנימן ככל הנבלה אשר עשה בישראל 11יא ויאסף כל איש ישראל אל העיר כאיש אחד חברים  {פ} 12יב וישלחו שבטי ישראל אנשים בכל שבטי בנימן לאמר  מה הרעה הזאת אשר נהיתה בכם 13יג ועתה תנו את האנשים בני בליעל אשר בגבעה ונמיתם ונבערה רעה מישראל ולא אבו    (בני) בנימן לשמע בקול אחיהם בני ישראל 14יד ויאספו בני בנימן מן הערים הגבעתה לצאת למלחמה עם בני ישראל 15טו ויתפקדו בני בנימן ביום ההוא מהערים עשרים וששה אלף איש שלף חרב--לבד מישבי הגבעה התפקדו שבע מאות איש בחור 16טז מכל העם הזה שבע מאות איש בחור אטר יד ימינו  כל זה קלע באבן אל השערה--ולא יחטא  {פ} 17יז ואיש ישראל התפקדו לבד מבנימן ארבע מאות אלף איש שלף חרב  כל זה איש מלחמה 18יח ויקמו ויעלו בית אל וישאלו באלהים ויאמרו בני ישראל מי יעלה לנו בתחלה למלחמה עם בני בנימן ויאמר יהוה יהודה בתחלה 19יט ויקומו בני ישראל בבקר ויחנו על הגבעה 20כ ויצא איש ישראל למלחמה עם בנימן ויערכו אתם איש ישראל מלחמה אל הגבעה 21כא ויצאו בני בנימן מן הגבעה וישחיתו בישראל ביום ההוא שנים ועשרים אלף איש--ארצה 22כב ויתחזק העם איש ישראל ויספו לערך מלחמה במקום אשר ערכו שם ביום הראשון 23כג ויעלו בני ישראל ויבכו לפני יהוה עד הערב וישאלו ביהוה לאמר האוסיף לגשת למלחמה עם בני בנימן אחי ויאמר יהוה עלו אליו  {פ} 24כד ויקרבו בני ישראל אל בני בנימן ביום השני 25כה ויצא בנימן לקראתם מן הגבעה ביום השני וישחיתו בבני ישראל עוד שמנת עשר אלף איש ארצה  כל אלה שלפי חרב 26כו ויעלו כל בני ישראל וכל העם ויבאו בית אל ויבכו וישבו שם לפני יהוה ויצומו ביום ההוא עד הערב ויעלו עלות ושלמים לפני יהוה 27כז וישאלו בני ישראל ביהוה ושם ארון ברית האלהים בימים ההם 28כח ופינחס בן אלעזר בן אהרן עמד לפניו בימים ההם לאמר האוסף עוד לצאת למלחמה עם בני בנימן אחי אם אחדל ויאמר יהוה עלו כי מחר אתננו בידך 29כט וישם ישראל ארבים אל הגבעה סביב  {פ} 30ל ויעלו בני ישראל אל בני בנימן ביום השלישי ויערכו אל הגבעה כפעם בפעם 31לא ויצאו בני בנימן לקראת העם הנתקו מן העיר ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם במסלות אשר אחת עלה בית אל ואחת גבעתה בשדה כשלשים איש בישראל 32לב ויאמרו בני בנימן נגפים הם לפנינו כבראשנה ובני ישראל אמרו ננוסה ונתקנוהו מן העיר אל המסלות 33לג וכל איש ישראל קמו ממקומו ויערכו בבעל תמר וארב ישראל מגיח ממקמו ממערה גבע 34לד ויבאו מנגד לגבעה עשרת אלפים איש בחור מכל ישראל והמלחמה כבדה והם לא ידעו כי נגעת עליהם הרעה  {פ} 35לה ויגף יהוה את בנימן לפני ישראל וישחיתו בני ישראל בבנימן ביום ההוא עשרים וחמשה אלף ומאה איש  כל אלה שלף חרב 36לו ויראו בני בנימן כי נגפו ויתנו איש ישראל מקום לבנימן כי בטחו אל הארב אשר שמו אל הגבעה 37לז והארב החישו ויפשטו אל הגבעה וימשך הארב ויך את כל העיר לפי חרב 38לח והמועד היה לאיש ישראל--עם הארב הרב להעלותם משאת העשן מן העיר 39לט ויהפך איש ישראל במלחמה ובנימן החל להכות חללים באיש ישראל כשלשים איש--כי אמרו אך נגוף נגף הוא לפנינו כמלחמה הראשנה 40מ והמשאת החלה לעלות מן העיר--עמוד עשן ויפן בנימן אחריו והנה עלה כליל העיר השמימה 41מא ואיש ישראל הפך ויבהל איש בנימן  כי ראה כי נגעה עליו הרעה 42מב ויפנו לפני איש ישראל אל דרך המדבר והמלחמה הדביקתהו ואשר מהערים משחיתים אותו בתוכו 43מג כתרו את בנימן הרדיפהו מנוחה הדריכהו עד נכח הגבעה ממזרח שמש 44מד ויפלו מבנימן שמנה עשר אלף איש  את כל אלה אנשי חיל 45מה ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון ויעללהו במסלות חמשת אלפים איש וידביקו אחריו עד גדעם ויכו ממנו אלפים איש 46מו ויהי כל הנפלים מבנימן עשרים וחמשה אלף איש שלף חרב--ביום ההוא  את כל אלה אנשי חיל 47מז ויפנו וינסו המדברה אל סלע הרמון שש מאות איש וישבו בסלע רמון ארבעה חדשים 48מח ואיש ישראל שבו אל בני בנימן ויכום לפי חרב מעיר מתם עד בהמה עד כל הנמצא גם כל הערים הנמצאות שלחו באש  {פ}