1א וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 2ב אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת--והובא אל אהרן הכהן או אל אחד מבניו הכהנים 3ג וראה הכהן את הנגע בעור הבשר ושער בנגע הפך לבן ומראה הנגע עמק מעור בשרו--נגע צרעת הוא וראהו הכהן וטמא אתו 4ד ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור ושערה לא הפך לבן--והסגיר הכהן את הנגע שבעת ימים 5ה וראהו הכהן ביום השביעי והנה הנגע עמד בעיניו לא פשה הנגע בעור--והסגירו הכהן שבעת ימים שנית 6ו וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור--וטהרו הכהן מספחת הוא וכבס בגדיו וטהר 7ז ואם פשה תפשה המספחת בעור אחרי הראתו אל הכהן לטהרתו ונראה שנית אל הכהן 8ח וראה הכהן והנה פשתה המספחת בעור--וטמאו הכהן צרעת הוא  {פ} 9ט נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן 10י וראה הכהן והנה שאת לבנה בעור והיא הפכה שער לבן ומחית בשר חי בשאת 11יא צרעת נושנת הוא בעור בשרו וטמאו הכהן  לא יסגרנו כי טמא הוא 12יב ואם פרוח תפרח הצרעת בעור וכסתה הצרעת את כל עור הנגע מראשו ועד רגליו--לכל מראה עיני הכהן 13יג וראה הכהן והנה כסתה הצרעת את כל בשרו--וטהר את הנגע  כלו הפך לבן טהור הוא 14יד וביום הראות בו בשר חי יטמא 15טו וראה הכהן את הבשר החי וטמאו  הבשר החי טמא הוא צרעת הוא 16טז או כי ישוב הבשר החי ונהפך ללבן ובא אל הכהן 17יז וראהו הכהן והנה נהפך הנגע ללבן--וטהר הכהן את הנגע טהור הוא  {פ} 18יח ובשר כי יהיה בו בערו שחין ונרפא 19יט והיה במקום השחין שאת לבנה או בהרת לבנה אדמדמת ונראה אל הכהן 20כ וראה הכהן והנה מראה שפל מן העור ושערה הפך לבן--וטמאו הכהן נגע צרעת הוא בשחין פרחה 21כא ואם יראנה הכהן והנה אין בה שער לבן ושפלה איננה מן העור והיא כהה--והסגירו הכהן שבעת ימים 22כב ואם פשה תפשה בעור--וטמא הכהן אתו נגע הוא 23כג ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה--צרבת השחין הוא וטהרו הכהן  {ס} 24כד או בשר כי יהיה בערו מכות אש והיתה מחית המכוה בהרת לבנה אדמדמת--או לבנה 25כה וראה אתה הכהן והנה נהפך שער לבן בבהרת ומראה עמק מן העור--צרעת הוא במכוה פרחה וטמא אתו הכהן נגע צרעת הוא 26כו ואם יראנה הכהן והנה אין בבהרת שער לבן ושפלה איננה מן העור והוא כהה--והסגירו הכהן שבעת ימים 27כז וראהו הכהן ביום השביעי  אם פשה תפשה בעור--וטמא הכהן אתו נגע צרעת הוא 28כח ואם תחתיה תעמד הבהרת לא פשתה בעור והוא כהה--שאת המכוה הוא וטהרו הכהן--כי צרבת המכוה הוא  {פ} 29כט ואיש או אשה כי יהיה בו נגע בראש או בזקן 30ל וראה הכהן את הנגע והנה מראהו עמק מן העור ובו שער צהב דק--וטמא אתו הכהן נתק הוא צרעת הראש או הזקן הוא 31לא וכי יראה הכהן את נגע הנתק והנה אין מראהו עמק מן העור ושער שחר אין בו--והסגיר הכהן את נגע הנתק שבעת ימים 32לב וראה הכהן את הנגע ביום השביעי והנה לא פשה הנתק ולא היה בו שער צהב ומראה הנתק אין עמק מן העור 33לג והת big ג /big לח--ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית 34לד וראה הכהן את הנתק ביום השביעי והנה לא פשה הנתק בעור ומראהו איננו עמק מן העור--וטהר אתו הכהן וכבס בגדיו וטהר 35לה ואם פשה יפשה הנתק בעור אחרי טהרתו 36לו וראהו הכהן והנה פשה הנתק בעור--לא יבקר הכהן לשער הצהב טמא הוא 37לז ואם בעיניו עמד הנתק ושער שחר צמח בו נרפא הנתק--טהור הוא וטהרו הכהן  {ס} 38לח ואיש או אשה כי יהיה בעור בשרם בהרת--בהרת לבנת 39לט וראה הכהן והנה בעור בשרם בהרת--כהות לבנת  בהק הוא פרח בעור טהור הוא  {ס} 40מ ואיש כי ימרט ראשו--קרח הוא טהור הוא 41מא ואם מפאת פניו ימרט ראשו--גבח הוא טהור הוא 42מב וכי יהיה בקרחת או בגבחת נגע לבן אדמדם--צרעת פרחת הוא בקרחתו או בגבחתו 43מג וראה אתו הכהן והנה שאת הנגע לבנה אדמדמת בקרחתו או בגבחתו--כמראה צרעת עור בשר 44מד איש צרוע הוא טמא הוא טמא יטמאנו הכהן בראשו נגעו 45מה והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרמים וראשו יהיה פרוע ועל שפם יעטה וטמא טמא יקרא 46מו כל ימי אשר הנגע בו יטמא--טמא הוא  בדד ישב מחוץ למחנה מושבו  {ס} 47מז והבגד כי יהיה בו נגע צרעת  בבגד צמר או בבגד פשתים 48מח או בשתי או בערב לפשתים ולצמר או בעור או בכל מלאכת עור 49מט והיה הנגע ירקרק או אדמדם בבגד או בעור או בשתי או בערב או בכל כלי עור--נגע צרעת הוא והראה את הכהן 50נ וראה הכהן את הנגע והסגיר את הנגע שבעת ימים 51נא וראה את הנגע ביום השביעי כי פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בעור לכל אשר יעשה העור למלאכה--צרעת ממארת הנגע טמא הוא 52נב ושרף את הבגד או את השתי או את הערב בצמר או בפשתים או את כל כלי העור אשר יהיה בו הנגע  כי צרעת ממארת הוא באש תשרף 53נג ואם יראה הכהן והנה לא פשה הנגע בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור 54נד וצוה הכהן וכבסו את אשר בו הנגע והסגירו שבעת ימים שנית 55נה וראה הכהן אחרי הכבס את הנגע והנה לא הפך הנגע את עינו והנגע לא פשה--טמא הוא באש תשרפנו  פחתת הוא בקרחתו או בגבחתו 56נו ואם ראה הכהן והנה כהה הנגע אחרי הכבס אתו--וקרע אתו מן הבגד או מן העור או מן השתי או מן הערב 57נז ואם תראה עוד בבגד או בשתי או בערב או בכל כלי עור--פרחת הוא  באש תשרפנו את אשר בו הנגע 58נח והבגד או השתי או הערב או כל כלי העור אשר תכבס וסר מהם הנגע--וכבס שנית וטהר 59נט זאת תורת נגע צרעת בגד הצמר או הפשתים או השתי או הערב או כל כלי עור--לטהרו או לטמאו  {פ}