1א וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר 2ב דברו אל בני ישראל ואמרתם אלהם  איש איש כי יהיה זב מבשרו--זובו טמא הוא 3ג וזאת תהיה טמאתו בזובו  רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו--טמאתו הוא 4ד כל המשכב אשר ישכב עליו הזב--יטמא וכל הכלי אשר ישב עליו יטמא 5ה ואיש אשר יגע במשכבו--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 6ו והישב על הכלי אשר ישב עליו הזב--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 7ז והנגע בבשר הזב--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 8ח וכי ירק הזב בטהור--וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 9ט וכל המרכב אשר ירכב עליו הזב--יטמא 10י וכל הנגע בכל אשר יהיה תחתיו--יטמא עד הערב והנושא אותם--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 11יא וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים--וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 12יב וכלי חרש אשר יגע בו הזב ישבר וכל כלי עץ--ישטף במים 13יג וכי יטהר הזב מזובו--וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר 14יד וביום השמיני יקח לו שתי תרים או שני בני יונה ובא לפני יהוה אל פתח אהל מועד ונתנם אל הכהן 15טו ועשה אתם הכהן--אחד חטאת והאחד עלה וכפר עליו הכהן לפני יהוה מזובו  {ס} 16טז ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע--ורחץ במים את כל בשרו וטמא עד הערב 17יז וכל בגד וכל עור אשר יהיה עליו שכבת זרע--וכבס במים וטמא עד הערב 18יח ואשה אשר ישכב איש אתה שכבת זרע--ורחצו במים וטמאו עד הערב  {פ} 19יט ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה--שבעת ימים תהיה בנדתה וכל הנגע בה יטמא עד הערב 20כ וכל אשר תשכב עליו בנדתה יטמא וכל אשר תשב עליו יטמא 21כא וכל הנגע במשכבה--יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 22כב וכל הנגע--בכל כלי אשר תשב עליו  יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 23כג ואם על המשכב הוא או על הכלי אשר הוא ישבת עליו--בנגעו בו  יטמא עד הערב 24כד ואם שכב ישכב איש אתה ותהי נדתה עליו--וטמא שבעת ימים וכל המשכב אשר ישכב עליו יטמא  {ס} 25כה ואשה כי יזוב זוב דמה ימים רבים בלא עת נדתה או כי תזוב על נדתה  כל ימי זוב טמאתה כימי נדתה תהיה--טמאה הוא 26כו כל המשכב אשר תשכב עליו כל ימי זובה--כמשכב נדתה יהיה לה וכל הכלי אשר תשב עליו--טמא יהיה כטמאת נדתה 27כז וכל הנוגע בם יטמא וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב 28כח ואם טהרה מזובה--וספרה לה שבעת ימים ואחר תטהר 29כט וביום השמיני תקח לה שתי תרים או שני בני יונה והביאה אותם אל הכהן אל פתח אהל מועד 30ל ועשה הכהן את האחד חטאת ואת האחד עלה וכפר עליה הכהן לפני יהוה מזוב טמאתה 31לא והזרתם את בני ישראל מטמאתם ולא ימתו בטמאתם בטמאם את משכני אשר בתוכם 32לב זאת תורת הזב ואשר תצא ממנו שכבת זרע לטמאה בה 33לג והדוה בנדתה והזב את זובו לזכר ולנקבה ולאיש אשר ישכב עם טמאה  {פ}