1א וידבר יהוה אל משה בהר סיני לאמר 2ב דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם--ושבתה הארץ שבת ליהוה 3ג שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה 4ד ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ--שבת ליהוה  שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר 5ה את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר  שנת שבתון יהיה לארץ 6ו והיתה שבת הארץ לכם לאכלה--לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך 7ז ולבהמתך--ולחיה אשר בארצך  תהיה כל תבואתה לאכל  {ס} 8ח וספרת לך שבע שבתת שנים--שבע שנים שבע פעמים והיו לך ימי שבע שבתת השנים תשע וארבעים שנה 9ט והעברת שופר תרועה בחדש השבעי בעשור לחדש ביום הכפרים תעבירו שופר בכל ארצכם 10י וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל ישביה יובל הוא תהיה לכם ושבתם איש אל אחזתו ואיש אל משפחתו תשבו 11יא יובל הוא שנת החמשים שנה--תהיה לכם לא תזרעו--ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזריה 12יב כי יובל הוא קדש תהיה לכם מן השדה--תאכלו את תבואתה 13יג בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו 14יד וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך--אל תונו איש את אחיו 15טו במספר שנים אחר היובל תקנה מאת עמיתך במספר שני תבואת ימכר לך 16טז לפי רב השנים תרבה מקנתו ולפי מעט השנים תמעיט מקנתו  כי מספר תבואת הוא מכר לך 17יז ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך  כי אני יהוה אלהיכם 18יח ועשיתם את חקתי ואת משפטי תשמרו ועשיתם אתם--וישבתם על הארץ לבטח 19יט ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה 20כ וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעת  הן לא נזרע ולא נאסף את תבואתנו 21כא וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה לשלש השנים 22כב וזרעתם את השנה השמינת ואכלתם מן התבואה ישן עד השנה התשיעת עד בוא תבואתה--תאכלו ישן 23כג והארץ לא תמכר לצמתת--כי לי הארץ  כי גרים ותושבים אתם עמדי 24כד ובכל ארץ אחזתכם גאלה תתנו לארץ  {ס} 25כה כי ימוך אחיך ומכר מאחזתו--ובא גאלו הקרב אליו וגאל את ממכר אחיו 26כו ואיש כי לא יהיה לו גאל והשיגה ידו ומצא כדי גאלתו 27כז וחשב את שני ממכרו והשיב את העדף לאיש אשר מכר לו ושב לאחזתו 28כח ואם לא מצאה ידו די השיב לו--והיה ממכרו ביד הקנה אתו עד שנת היובל ויצא ביבל ושב לאחזתו  {ס} 29כט ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה--והיתה גאלתו עד תם שנת ממכרו  ימים תהיה גאלתו 30ל ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה--וקם הבית אשר בעיר אשר לא (לו) חמה לצמיתת לקנה אתו לדרתיו  לא יצא ביבל 31לא ובתי החצרים אשר אין להם חמה סביב--על שדה הארץ יחשב  גאלה תהיה לו וביבל יצא 32לב וערי הלוים--בתי ערי אחזתם  גאלת עולם תהיה ללוים 33לג ואשר יגאל מן הלוים ויצא ממכר בית ועיר אחזתו ביבל  כי בתי ערי הלוים הוא אחזתם בתוך בני ישראל 34לד ושדה מגרש עריהם לא ימכר  כי אחזת עולם הוא להם  {ס} 35לה וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך--והחזקת בו גר ותושב וחי עמך 36לו אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך וחי אחיך עמך 37לז את כספך--לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך 38לח אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים--לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלהים  {ס} 39לט וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך--לא תעבד בו עבדת עבד 40מ כשכיר כתושב יהיה עמך עד שנת היבל יעבד עמך 41מא ויצא מעמך--הוא ובניו עמו ושב אל משפחתו ואל אחזת אבתיו ישוב 42מב כי עבדי הם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לא ימכרו ממכרת עבד 43מג לא תרדה בו בפרך ויראת מאלהיך 44מד ועבדך ואמתך אשר יהיו לך  מאת הגוים אשר סביבתיכם--מהם תקנו עבד ואמה 45מה וגם מבני התושבים הגרים עמכם מהם תקנו וממשפחתם אשר עמכם אשר הולידו בארצכם והיו לכם לאחזה 46מו והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחזה--לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך  {ס} 47מז וכי תשיג יד גר ותושב עמך ומך אחיך עמו ונמכר לגר תושב עמך או לעקר משפחת גר 48מח אחרי נמכר גאלה תהיה לו  אחד מאחיו יגאלנו 49מט או דדו או בן דדו יגאלנו או משאר בשרו ממשפחתו יגאלנו או השיגה ידו ונגאל 50נ וחשב עם קנהו משנת המכרו לו עד שנת היבל והיה כסף ממכרו במספר שנים כימי שכיר יהיה עמו 51נא אם עוד רבות בשנים--לפיהן ישיב גאלתו מכסף מקנתו 52נב ואם מעט נשאר בשנים עד שנת היבל--וחשב לו כפי שניו ישיב את גאלתו 53נג כשכיר שנה בשנה יהיה עמו לא ירדנו בפרך לעיניך 54נד ואם לא יגאל באלה--ויצא בשנת היבל הוא ובניו עמו 55נה כי לי בני ישראל עבדים--עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים  אני יהוה אלהיכם