1א משא דבר יהוה אל ישראל ביד מלאכי 2ב אהבתי אתכם אמר יהוה ואמרתם במה אהבתנו הלוא אח עשו ליעקב נאם יהוה ואהב את יעקב 3ג ואת עשו שנאתי ואשים את הריו שממה ואת נחלתו לתנות מדבר 4ד כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות--כה אמר יהוה צבאות המה יבנו ואני אהרוס וקראו להם גבול רשעה והעם אשר זעם יהוה עד עולם 5ה ועיניכם תראינה ואתם תאמרו יגדל יהוה מעל לגבול ישראל 6ו בן יכבד אב ועבד אדניו ואם אב אני איה כבודי ואם אדונים אני איה מוראי אמר יהוה צבאות לכם הכהנים בוזי שמי ואמרתם במה בזינו את שמך 7ז מגישים על מזבחי לחם מגאל ואמרתם במה גאלנוך באמרכם שלחן יהוה נבזה הוא 8ח וכי תגישון עור לזבח אין רע וכי תגישו פסח וחלה אין רע הקריבהו נא לפחתך הירצך או הישא פניך--אמר יהוה צבאות 9ט ועתה חלו נא פני אל ויחננו מידכם היתה זאת--הישא מכם פנים אמר יהוה צבאות 10י מי גם בכם ויסגר דלתים ולא תאירו מזבחי חנם אין לי חפץ בכם אמר יהוה צבאות ומנחה לא ארצה מידכם 11יא כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגוים ובכל מקום מקטר מגש לשמי ומנחה טהורה  כי גדול שמי בגוים אמר יהוה צבאות 12יב ואתם מחללים אותו--באמרכם שלחן אדני מגאל הוא וניבו נבזה אכלו 13יג ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו אמר יהוה צבאות והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה והבאתם את המנחה הארצה אותה מידכם אמר יהוה  {ס} 14יד וארור נוכל ויש בעדרו זכר ונדר וזבח משחת לאדני  כי מלך גדול אני אמר יהוה צבאות ושמי נורא בגוים