1א דבר יהוה אשר היה אל מיכה המרשתי בימי יותם אחז יחזקיה מלכי יהודה--אשר חזה על שמרון וירושלם 2ב שמעו עמים כלם הקשיבי ארץ ומלאה ויהי אדני יהוה בכם לעד אדני מהיכל קדשו 3ג כי הנה יהוה יצא ממקומו וירד ודרך על במותי (במתי) ארץ 4ד ונמסו ההרים תחתיו והעמקים יתבקעו כדונג מפני האש כמים מגרים במורד 5ה בפשע יעקב כל זאת ובחטאות בית ישראל מי פשע יעקב הלוא שמרון ומי במות יהודה הלוא ירושלם 6ו ושמתי שמרון לעי השדה למטעי כרם והגרתי לגי אבניה ויסדיה אגלה 7ז וכל פסיליה יכתו וכל אתנניה ישרפו באש וכל עצביה אשים שממה  כי מאתנן זונה קבצה ועד אתנן זונה ישובו 8ח על זאת אספדה ואילילה אילכה שילל (שולל) וערום אעשה מספד כתנים ואבל כבנות יענה 9ט כי אנושה מכותיה  כי באה עד יהודה--נגע עד שער עמי עד ירושלם 10י בגת אל תגידו--בכו אל תבכו בבית לעפרה עפר התפלשתי (התפלשי) 11יא עברי לכם יושבת שפיר עריה בשת לא יצאה יושבת צאנן--מספד בית האצל יקח מכם עמדתו 12יב כי חלה לטוב יושבת מרות  כי ירד רע מאת יהוה לשער ירושלם 13יג רתם המרכבה לרכש יושבת לכיש ראשית חטאת היא לבת ציון כי בך נמצאו פשעי ישראל 14יד לכן תתני שלוחים על מורשת גת בתי אכזיב לאכזב למלכי ישראל 15טו עד הירש אבי לך יושבת מרשה  עד עדלם יבוא כבוד ישראל 16טז קרחי וגזי על בני תענוגיך הרחבי קרחתך כנשר כי גלו ממך  {ס}