1א הוי מראה ונגאלה--העיר היונה 2ב לא שמעה בקול לא לקחה מוסר ביהוה לא בטחה אל אלהיה לא קרבה 3ג שריה בקרבה אריות שאגים שפטיה זאבי ערב לא גרמו לבקר 4ד נביאיה פחזים אנשי בגדות כהניה חללו קדש חמסו תורה 5ה יהוה צדיק בקרבה לא יעשה עולה בבקר בבקר משפטו יתן לאור לא נעדר ולא יודע עול בשת 6ו הכרתי גוים נשמו פנותם--החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב 7ז אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר ולא יכרת מעונה כל אשר פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם 8ח לכן חכו לי נאם יהוה ליום קומי לעד  כי משפטי לאסף גוים לקבצי ממלכות לשפך עליהם זעמי כל חרון אפי--כי באש קנאתי תאכל כל הארץ 9ט כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם יהוה לעבדו שכם אחד 10י מעבר לנהרי כוש--עתרי בת פוצי יובלון מנחתי 11יא ביום ההוא לא תבושי מכל עלילתיך אשר פשעת בי  כי אז אסיר מקרבך עליזי גאותך ולא תוספי לגבהה עוד בהר קדשי 12יב והשארתי בקרבך עם עני ודל וחסו בשם יהוה 13יג שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב ולא ימצא בפיהם לשון תרמית  כי המה ירעו ורבצו ואין מחריד  {פ} 14יד רני בת ציון--הריעו ישראל שמחי ועלזי בכל לב בת ירושלם 15טו הסיר יהוה משפטיך פנה איבך מלך ישראל יהוה בקרבך לא תיראי רע עוד  {פ} 16טז ביום ההוא יאמר לירושלם אל תיראי  ציון אל ירפו ידיך 17יז יהוה אלהיך בקרבך גבור יושיע ישיש עליך בשמחה יחריש באהבתו--יגיל עליך ברנה 18יח נוגי ממועד אספתי ממך היו--משאת עליה חרפה 19יט הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם 20כ בעת ההיא אביא אתכם ובעת קבצי אתכם  כי אתן אתכם לשם ולתהלה בכל עמי הארץ בשובי את שבותיכם לעיניכם אמר יהוה  {ש}