1לכו בעקבותי כאשר גם אני הלך בעקבות המשיח׃ 2ועל זאת אני משבח אתכם אחי כי זכרתם אתי בכל לשמר את הקבלות כאשר מסרתי לכם׃ 3אך חפץ אנכי שתדעו כי ראש כל איש המשיח וראש האשה האיש וראש המשיח הוא האלהים׃ 4כל איש אשר יתפלל או יתנבא וראשו מכסה מבזה הוא את ראשו׃ 5וכל אשה אשר תתפלל או תתנבא וראשה פרוע מבזה היא את ראשה יען בזה היא כמו מגלחה׃ 6כי האשה אם לא תתכסה גם תתגלח ואם בזיון הוא לאשה להכסם או להתגלח תתכסה׃ 7והאיש איננו חיב לכסות את ראשו כי הוא צלם אלהים וכבודו אבל האשה היא כבוד האיש׃ 8כי אין האיש מן האשה כי אם האשה מן האיש׃ 9גם לא נברא האיש בעבור האשה כי אם האשה בעבור האיש׃ 10על כן האשה חיבת להיות לה כפה על ראשה בעבור המלאכים׃ 11אבל אין האיש בלא אשה ואין האשה בלא איש באדון׃ 12כי כאשר האשה מן האיש כן גם האיש על ידי האשה וכל זאת מאלהים׃ 13שפטו נא בנפשכם הנאוה לאשה להתפלל אל האלהים בגלוי ראש׃ 14או הלא גם הטבע בעצמו ילמד אתכם כי איש אשר יגדל פרע שער ראשו חרפה היא לו׃ 15אבל האשה כי תגדל שערה פאר הוא לה כי נתן לה השער לצניף׃ 16ואם יחשב איש לערער עלינו אין לנו מנהג כזה ולא לקהלות האלהים׃ 17והנה בצותי את זאת לא אוכל לשבח אתכם על אשר תקהלו יחד לא להועיל כי אם לרעה׃ 18כי בראשונה שמעתי שיש מחלקות ביניכם כאשר תועדו בקהל ומקצתו אני מאמין׃ 19כי אף צריכות כתות להיות ביניכם למען יודעו הנאמנים בכם׃ 20ועתה כאשר תקהלו יחד אין זה לאכל סעודת האדון׃ 21כי כל אחד מקדים לקחת סעודתו בעת האכילה וזה ירעב וזה ישתכר׃ 22האין לכם בתים לאכל ולשתות בהם או התבוזו את קהל אלהים ותכלימו את אשר אין בידם מאומה מה אמר לכם העל זאת אשבח אתכם אינני משבח׃ 23כי כה קבלתי אנכי מן האדון את אשר גם מסרתי לכם כי האדון ישוע בלילה ההוא אשר נמסר בו לקח את הלחם׃ 24ויברך ויבצע ויאמר קחו אכלו זה גופי הנבצע בעדכם עשו זאת לזכרוני׃ 25וכן גם את הכוס אחר הסעודה ויאמר הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזכרוני בכל עת שתשתו׃ 26כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה ותשתו את הכוס הזאת הזכר תזכירו את מות אדנינו עד כי יבוא׃ 27לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי יאשם לגוף אדנינו ולדמו׃ 28יבחן האיש את נפשו ואז יאכל מן הלחם וישתה מן הכוס׃ 29כי האכל והשתה שלא כראוי אכל ושתה דין לנפשו יען אשר לא הפלה את גוף האדון׃ 30בעבור זאת יש בכם חולים וחלשים רבים והרבה ישנו המות׃ 31כי אם נבחן את נפשנו לא נהיה נדונים׃ 32וכאשר נדון נוסר על יד האדון למען לא נחיב עם העולם׃ 33על כן אחי בהקהלכם יחד לאכל תחכו איש אל רעהו׃ 34וכי ירעב איש יאכל בביתו פן תקהלו לאשמה ויתר הדברים אתקן בבאי׃