1ויהי דבר יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר׃ 2בן אדם כתוב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם בעצם היום הזה׃ 3ומשל אל בית המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם יצק בו מים׃ 4אסף נתחיה אליה כל נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא׃ 5מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם בשלו עצמיה בתוכה׃ 6לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא נפל עליה גורל׃ 7כי דמה בתוכה היה על צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על הארץ לכסות עליו עפר׃ 8להעלות חמה לנקם נקם נתתי את דמה על צחיח סלע לבלתי הכסות׃ 9לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם אני אגדיל המדורה׃ 10הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו׃ 11והעמידה על גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה׃ 12תאנים הלאת ולא תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה׃ 13בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי עוד עד הניחי את חמתי בך׃ 14אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא אפרע ולא אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה׃ 15ויהי דבר יהוה אלי לאמר׃ 16בן אדם הנני לקח ממך את מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך׃ 17האנק דם מתים אבל לא תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על שפם ולחם אנשים לא תאכל׃ 18ואדבר אל העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי׃ 19ויאמרו אלי העם הלא תגיד לנו מה אלה לנו כי אתה עשה׃ 20ואמר אליהם דבר יהוה היה אלי לאמר׃ 21אמר לבית ישראל כה אמר אדני יהוה הנני מחלל את מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו׃ 22ועשיתם כאשר עשיתי על שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו׃ 23ופארכם על ראשיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל אחיו׃ 24והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר עשה תעשו בבאה וידעתם כי אני אדני יהוה׃ 25ואתה בן אדם הלוא ביום קחתי מהם את מעזם משוש תפארתם את מחמד עיניהם ואת משא נפשם בניהם ובנותיהם׃ 26ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים׃ 27ביום ההוא יפתח פיך את הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי אני יהוה׃