1ויכלו השמים והארץ וכל צבאם׃ 2ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה׃ 3ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות׃ 4אלה תולדות השמים והארץ בהבראם ביום עשות יהוה אלהים ארץ ושמים׃ 5וכל שיח השדה טרם יהיה בארץ וכל עשב השדה טרם יצמח כי לא המטיר יהוה אלהים על הארץ ואדם אין לעבד את האדמה׃ 6ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה׃ 7וייצר יהוה אלהים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה׃ 8ויטע יהוה אלהים גן בעדן מקדם וישם שם את האדם אשר יצר׃ 9ויצמח יהוה אלהים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל ועץ החיים בתוך הגן ועץ הדעת טוב ורע׃ 10ונהר יצא מעדן להשקות את הגן ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים׃ 11שם האחד פישון הוא הסבב את כל ארץ החוילה אשר שם הזהב׃ 12וזהב הארץ ההוא טוב שם הבדלח ואבן השהם׃ 13ושם הנהר השני גיחון הוא הסובב את כל ארץ כוש׃ 14ושם הנהר השלישי חדקל הוא ההלך קדמת אשור והנהר הרביעי הוא פרת׃ 15ויקח יהוה אלהים את האדם וינחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה׃ 16ויצו יהוה אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל׃ 17ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות׃ 18ויאמר יהוה אלהים לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו׃ 19ויצר יהוה אלהים מן האדמה כל חית השדה ואת כל עוף השמים ויבא אל האדם לראות מה יקרא לו וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו׃ 20ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה ולאדם לא מצא עזר כנגדו׃ 21ויפל יהוה אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה׃ 22ויבן יהוה אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם׃ 23ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת׃ 24על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד׃ 25ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבששו׃