1ויען איוב ויאמר׃ 2אמנם כי אתם עם ועמכם תמות חכמה׃ 3גם לי לבב כמוכם לא נפל אנכי מכם ואת מי אין כמו אלה׃ 4שחק לרעהו אהיה קרא לאלוה ויענהו שחוק צדיק תמים׃ 5לפיד בוז לעשתות שאנן נכון למועדי רגל׃ 6ישליו אהלים לשדדים ובטחות למרגיזי אל לאשר הביא אלוה בידו׃ 7ואולם שאל נא בהמות ותרך ועוף השמים ויגד לך׃ 8או שיח לארץ ותרך ויספרו לך דגי הים׃ 9מי לא ידע בכל אלה כי יד יהוה עשתה זאת׃ 10אשר בידו נפש כל חי ורוח כל בשר איש׃ 11הלא אזן מלין תבחן וחך אכל יטעם לו׃ 12בישישים חכמה וארך ימים תבונה׃ 13עמו חכמה וגבורה לו עצה ותבונה׃ 14הן יהרוס ולא יבנה יסגר על איש ולא יפתח׃ 15הן יעצר במים ויבשו וישלחם ויהפכו ארץ׃ 16עמו עז ותושיה לו שגג ומשגה׃ 17מוליך יועצים שולל ושפטים יהולל׃ 18מוסר מלכים פתח ויאסר אזור במתניהם׃ 19מוליך כהנים שולל ואתנים יסלף׃ 20מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח׃ 21שופך בוז על נדיבים ומזיח אפיקים רפה׃ 22מגלה עמקות מני חשך ויצא לאור צלמות׃ 23משגיא לגוים ויאבדם שטח לגוים וינחם׃ 24מסיר לב ראשי עם הארץ ויתעם בתהו לא דרך׃ 25ימששו חשך ולא אור ויתעם כשכור׃