1אף לזאת יחרד לבי ויתר ממקומו׃ 2שמעו שמוע ברגז קלו והגה מפיו יצא׃ 3תחת כל השמים ישרהו ואורו על כנפות הארץ׃ 4אחריו ישאג קול ירעם בקול גאונו ולא יעקבם כי ישמע קולו׃ 5ירעם אל בקולו נפלאות עשה גדלות ולא נדע׃ 6כי לשלג יאמר הוא ארץ וגשם מטר וגשם מטרות עזו׃ 7ביד כל אדם יחתום לדעת כל אנשי מעשהו׃ 8ותבא חיה במו ארב ובמעונתיה תשכן׃ 9מן החדר תבוא סופה וממזרים קרה׃ 10מנשמת אל יתן קרח ורחב מים במוצק׃ 11אף ברי יטריח עב יפיץ ענן אורו׃ 12והוא מסבות מתהפך בתחבולתו לפעלם כל אשר יצום על פני תבל ארצה׃ 13אם לשבט אם לארצו אם לחסד ימצאהו׃ 14האזינה זאת איוב עמד והתבונן נפלאות אל׃ 15התדע בשום אלוה עליהם והופיע אור עננו׃ 16התדע על מפלשי עב מפלאות תמים דעים׃ 17אשר בגדיך חמים בהשקט ארץ מדרום׃ 18תרקיע עמו לשחקים חזקים כראי מוצק׃ 19הודיענו מה נאמר לו לא נערך מפני חשך׃ 20היספר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבלע׃ 21ועתה לא ראו אור בהיר הוא בשחקים ורוח עברה ותטהרם׃ 22מצפון זהב יאתה על אלוה נורא הוד׃ 23שדי לא מצאנהו שגיא כח ומשפט ורב צדקה לא יענה׃ 24לכן יראוהו אנשים לא יראה כל חכמי לב׃