1ויען איוב ויאמר׃ 2אמנם ידעתי כי כן ומה יצדק אנוש עם אל׃ 3אם יחפץ לריב עמו לא יעננו אחת מני אלף׃ 4חכם לבב ואמיץ כח מי הקשה אליו וישלם׃ 5המעתיק הרים ולא ידעו אשר הפכם באפו׃ 6המרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון׃ 7האמר לחרס ולא יזרח ובעד כוכבים יחתם׃ 8נטה שמים לבדו ודורך על במתי ים׃ 9עשה עש כסיל וכימה וחדרי תמן׃ 10עשה גדלות עד אין חקר ונפלאות עד אין מספר׃ 11הן יעבר עלי ולא אראה ויחלף ולא אבין לו׃ 12הן יחתף מי ישיבנו מי יאמר אליו מה תעשה׃ 13אלוה לא ישיב אפו תחתו שחחו עזרי רהב׃ 14אף כי אנכי אעננו אבחרה דברי עמו׃ 15אשר אם צדקתי לא אענה למשפטי אתחנן׃ 16אם קראתי ויענני לא אאמין כי יאזין קולי׃ 17אשר בשערה ישופני והרבה פצעי חנם׃ 18לא יתנני השב רוחי כי ישבעני ממררים׃ 19אם לכח אמיץ הנה ואם למשפט מי יועידני׃ 20אם אצדק פי ירשיעני תם אני ויעקשני׃ 21תם אני לא אדע נפשי אמאס חיי׃ 22אחת היא על כן אמרתי תם ורשע הוא מכלה׃ 23אם שוט ימית פתאם למסת נקים ילעג׃ 24ארץ נתנה ביד רשע פני שפטיה יכסה אם לא אפוא מי הוא׃ 25וימי קלו מני רץ ברחו לא ראו טובה׃ 26חלפו עם אניות אבה כנשר יטוש עלי אכל׃ 27אם אמרי אשכחה שיחי אעזבה פני ואבליגה׃ 28יגרתי כל עצבתי ידעתי כי לא תנקני׃ 29אנכי ארשע למה זה הבל איגע׃ 30אם התרחצתי במו שלג והזכותי בבר כפי׃ 31אז בשחת תטבלני ותעבוני שלמותי׃ 32כי לא איש כמני אעננו נבוא יחדו במשפט׃ 33לא יש בינינו מוכיח ישת ידו על שנינו׃ 34יסר מעלי שבטו ואמתו אל תבעתני׃ 35אדברה ולא איראנו כי לא כן אנכי עמדי׃