1הללויה הודו ליהוה כי טוב כי לעולם חסדו׃ 2מי ימלל גבורות יהוה ישמיע כל תהלתו׃ 3אשרי שמרי משפט עשה צדקה בכל עת׃ 4זכרני יהוה ברצון עמך פקדני בישועתך׃ 5לראות בטובת בחיריך לשמח בשמחת גויך להתהלל עם נחלתך׃ 6חטאנו עם אבותינו העוינו הרשענו׃ 7אבותינו במצרים לא השכילו נפלאותיך לא זכרו את רב חסדיך וימרו על ים בים סוף׃ 8ויושיעם למען שמו להודיע את גבורתו׃ 9ויגער בים סוף ויחרב ויוליכם בתהמות כמדבר׃ 10ויושיעם מיד שונא ויגאלם מיד אויב׃ 11ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר׃ 12ויאמינו בדבריו ישירו תהלתו׃ 13מהרו שכחו מעשיו לא חכו לעצתו׃ 14ויתאוו תאוה במדבר וינסו אל בישימון׃ 15ויתן להם שאלתם וישלח רזון בנפשם׃ 16ויקנאו למשה במחנה לאהרן קדוש יהוה׃ 17תפתח ארץ ותבלע דתן ותכס על עדת אבירם׃ 18ותבער אש בעדתם להבה תלהט רשעים׃ 19יעשו עגל בחרב וישתחוו למסכה׃ 20וימירו את כבודם בתבנית שור אכל עשב׃ 21שכחו אל מושיעם עשה גדלות במצרים׃ 22נפלאות בארץ חם נוראות על ים סוף׃ 23ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית׃ 24וימאסו בארץ חמדה לא האמינו לדברו׃ 25וירגנו באהליהם לא שמעו בקול יהוה׃ 26וישא ידו להם להפיל אותם במדבר׃ 27ולהפיל זרעם בגוים ולזרותם בארצות׃ 28ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מתים׃ 29ויכעיסו במעלליהם ותפרץ בם מגפה׃ 30ויעמד פינחס ויפלל ותעצר המגפה׃ 31ותחשב לו לצדקה לדר ודר עד עולם׃ 32ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם׃ 33כי המרו את רוחו ויבטא בשפתיו׃ 34לא השמידו את העמים אשר אמר יהוה להם׃ 35ויתערבו בגוים וילמדו מעשיהם׃ 36ויעבדו את עצביהם ויהיו להם למוקש׃ 37ויזבחו את בניהם ואת בנותיהם לשדים׃ 38וישפכו דם נקי דם בניהם ובנותיהם אשר זבחו לעצבי כנען ותחנף הארץ בדמים׃ 39ויטמאו במעשיהם ויזנו במעלליהם׃ 40ויחר אף יהוה בעמו ויתעב את נחלתו׃ 41ויתנם ביד גוים וימשלו בהם שנאיהם׃ 42וילחצום אויביהם ויכנעו תחת ידם׃ 43פעמים רבות יצילם והמה ימרו בעצתם וימכו בעונם׃ 44וירא בצר להם בשמעו את רנתם׃ 45ויזכר להם בריתו וינחם כרב חסדו׃ 46ויתן אותם לרחמים לפני כל שוביהם׃ 47הושיענו יהוה אלהינו וקבצנו מן הגוים להדות לשם קדשך להשתבח בתהלתך׃ 48ברוך יהוה אלהי ישראל מן העולם ועד העולם ואמר כל העם אמן הללו יה׃