1מזמור לאסף אך טוב לישראל אלהים לברי לבב׃ 2ואני כמעט נטוי רגלי כאין שפכה אשרי׃ 3כי קנאתי בהוללים שלום רשעים אראה׃ 4כי אין חרצבות למותם ובריא אולם׃ 5בעמל אנוש אינמו ועם אדם לא ינגעו׃ 6לכן ענקתמו גאוה יעטף שית חמס למו׃ 7יצא מחלב עינמו עברו משכיות לבב׃ 8ימיקו וידברו ברע עשק ממרום ידברו׃ 9שתו בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ׃ 10לכן ישיב עמו הלם ומי מלא ימצו למו׃ 11ואמרו איכה ידע אל ויש דעה בעליון׃ 12הנה אלה רשעים ושלוי עולם השגו חיל׃ 13אך ריק זכיתי לבבי וארחץ בנקיון כפי׃ 14ואהי נגוע כל היום ותוכחתי לבקרים׃ 15אם אמרתי אספרה כמו הנה דור בניך בגדתי׃ 16ואחשבה לדעת זאת עמל היא בעיני׃ 17עד אבוא אל מקדשי אל אבינה לאחריתם׃ 18אך בחלקות תשית למו הפלתם למשואות׃ 19איך היו לשמה כרגע ספו תמו מן בלהות׃ 20כחלום מהקיץ אדני בעיר צלמם תבזה׃ 21כי יתחמץ לבבי וכליותי אשתונן׃ 22ואני בער ולא אדע בהמות הייתי עמך׃ 23ואני תמיד עמך אחזת ביד ימיני׃ 24בעצתך תנחני ואחר כבוד תקחני׃ 25מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ׃ 26כלה שארי ולבבי צור לבבי וחלקי אלהים לעולם׃ 27כי הנה רחקיך יאבדו הצמתה כל זונה ממך׃ 28ואני קרבת אלהים לי טוב שתי באדני יהוה מחסי לספר כל מלאכותיך׃